יונת סלעים - Columba livia

תיאור המין

יונת הסלעים היא "אם" יונת הבית  והיא דומה לה מאוד, למעט דגם צבעיה שהוא אחיד ולא רב-גוני ומשתנה בין הפרטים כמו אצל יונת הבית.

בזכות צבעיה, קיבלה יונת הסלעים את שמה המדעי - "שחיינית תכולה" (kolumbis – שחיין/צוללן, בזכות צורת החתירה בשעת המעוף. Livor – תכול).

הגב והעל-כנף אפורים בהירים עד כסופים וגם לראש, לצוואר, לחזה ולזנב צבע אפור-תכול. בעמידה ניכרים שניפסים שחורים לרוחב הכנף ופס שחור בקצה הזנב. הרגליים והעין אדמדמים והמקור כהה ומנוגד לדונגית הלבנה.

 

התעופה מהירה ישרה וחזקה, לרוב בלהקות צפופות. יוני הסלעים נוהגות לעוף מרחקים ארוכים - עד עשרות קילומטרים בכל יום: מאתרי הקינון והלינה שבמצוקים,במערות ובערים אל אזורי האכילה - בדרך כלל שדות חקלאיים, ובחזרה.

השיטוט היומי והחיים בערים "מעודדים" ערבוב בין יוני הסלעים ובין יוני הבית, ומטשטשים מאוד את מעמדן כמין מובהק ו/או טהור.

 

כשיונת הסלעים נמלטת מטורפים, היא נוסקת במשק כנפיים קולני ומותירה אחריה שובל של נוצות קטנות – נוצות אלה משמשות בתור "מיסוך" (כמו מיסוך עשן), שנועד לבלבל את התוקף. זכרים במעוף חיזור נוסקים לאוויר בתלילות ואז גולשים בכנף מורמת.

יונת הסלעים דומה ליונת הבית. למעשה, ניתן לומר שהמין יונת-סלעים נכחד כמקנן בישראל, ואילו היונים שחיות בארץ כיום מהוות אוכלוסייה מעורבת של יוני סלעים ויוני בית. באזורים עירוניים שיעור יוני הסלעים בעלי "מופע-הבר" הוא נמוך, ואילו באזורים שאינם מיושבים, בדרומה ובמזרחה של הארץ, שיעור הפרטים המציגים את מופע-הבר שלהן באוכלוסייה גבוה.

 

בכל אופן, כתם על-שת לבן הוא סימן הזיהוי האמין ביותר, שיכול לרמוז על כך ש"יש" ביונה שמץ, כזה או אחר, מאותם ימים שהיתה יונת סלעים.

יוני הסלעים מצויות באזורים טרשיים, הרריים ומצוקיים. מקננת בכוכים במצוקים תלולים ובמערות בכל תאי האקלים כולל בחוף הים ובאיים.

 

מידות

אורך גוף: 30 - 35 ס"מ. מוטת כנף: 62 - 68 ס"מ. משקל: 300 - 440 גר'.

 

שם בערבית- חמאם טוראני

הפרטים המקננים בארץ שייכים לתת-מין C. l. palaestinae, המקנן בסוריה, לבנון, ישראל, ירדן ומרבית חצי האי ערב.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

תפוצתה רחבה מאוד ומשתרעת על פני מרבית שטחה של אירופה, אסיה וצפון אפריקה, כמו כן פולשת בצפון אמריקה ובאוסטרליה. האוכלוסיה באירופה מוערכת בין 17 ל- 28 מיליון ציפורים.

האוכלוסייה העולמית גדולה מאוד ומוערכת ב- 260 מיליון פרטים, נמצאת במגמת ירידה בגלל עירוב והכלאה עם יונת הבית (Birdlife international 2012).

 

 

בישראל

יונת הסלע נכחדה למעשה כמין טהור. אוכלוסיות מעורבות עם יוני בית נפוצות בכל אזורי הארץ ובכל תנאי האקלים.

האוכלוסייה של הרי אילת ודרום הנגב היא הנקייה ביותר ומרבית הפרטים שלה משמרים עדיין את מופע הבר.

מלבד ה"זיהום" הגנטי ניכרת גם התמעטות כללית במספר היונים בהשוואה לסוף המאה ה- 19, אז נראו להקות ענק במזרח יהודה ושומרון ובגליל (טריסטרם 1864).

 

מידע כללי

כאשר רק יכולת התעופה המוצלחת משמשת להגנה מפני טורפים, היונים הן טרף חשוב עבור עופות דורסים, ובעיקר עבור דורסים שחיים בנוף העירוני. הנץ המצוי והבז הנודד מותאמים היטב לקטיף או "ניגוח" (בהתאמה) יונים באוויר. בערים מסוימות בעולם היונים מהוות כ- 80% מתפריטם של הבזים הנודדים.

 

ממצאי מאובנים מרמזים על כך שמוצאה של יונת הסלע הוא בדרום אסיה וגם שרידים מושלמים של גולגולת, שנמצאו בישראל, מאשרים את עצם קיומן מלפני שלוש מאות אלף שנים.

יונת הסלעים היא מראשוני בעלי חיים שבוייתו, כנראה בזכות קרבתה למשכנות האדם הקדמון.

ציורי יונים מופיעים על כלי חרס מהתקופה הכלקוליתית (התקופה הכלקוליתית היא התקופה שאחרי התקופה הנאוליתית. כאן, בעצם, מסתיימת תקופת האבן ומתחילה "תקופת המתכות" - חלקוס = נחושת) 4,000 - 3,150 לפנה"ס. ברחבי הארץ אפשר למצוא מתקני "קולומבריום" רבים (קולומבריום - שובך יונים חצוב בסלע), בעיקר בשפלת יהודה.

 

ערך זה נכתב על ידי אסף מירוז

 

 

 

"יונת סלעים היא מין הולך ונעלם. כבר מאות שנים שיוני סלעים נטמעות בתוך קהילת יוני הבית ולמצוא יונה שהיא יונת סלעים "טהורה" זו משימה שהולכת ונעשית קשה עד בלתי אפשרית. אם יש יוני סלעים טהורות בארץ, הן בוודאי תמצאנה באיזורים מצוקיים רחוקים מיישובים. הסיכוי בטוהר הגזע ייגבר אם יהיו יונים רבות וכולן תראנה רק סימנים קלאסיים של יוני סלעים ללא שונות בניצוי המאפיינת את יוני הבית.

בסקר הערבה סקרנו את נחל ציחור ובאחת הנקודות מצאנו 3 יונים בין חגווי הסלע - כולן נראות אותו הדבר. אלו כנראה פרטים ששמרו על הגנים הסלעיים שלהם בצורה מובהקת והם הקרובים ביותר להחשב (לפחות על ידי) כיוני סלעים.

אז אמנם קצת מגוחך, אבל זה מין שכנראה לא ראיתי וזיהיתי בבטחון מספק כבר למעלה מ - 30 שנה".

מיכה מנדל - ינואר 2019

 

 

נחל ציחור - סקר ציפורי המדבר - ינואר 2019     צילום: מיכה מנדל

 


 

 

צילום: אלדד גולן

"ההכחדה פנים רבות לה.

פעם אפשר היה לקבוע בוודאות שהציפור היפה שמצולמת כאן היא יונת סלעים, או יונת הסלע (על פי מקורות אחרים). שני הפסים הכהים בכנף, כתם המקור הלבן, הצווארון הכחול-סגול, הכל מתאים (חוץ מכתם העל-שת הלבן שאותו לא ניתן לראות כאן).

 

אבל כיום כמעט כל יוני הסלעים נושאות אחוז מסוים של גנים של יונת הבית שהתפשטה מאוד בארץ. למעשה הוסבר לי שגם זיהוי חיצוני של מאה אחוז עדיין לא יכול לקבוע בוודאות שמדובר בפרט "טהור גזע".

אחרים טוענים שאם אתה נתקל בקבוצה קטנה של יונים, באזור מבודד שבו לא נצפות יוני בית, ולכל היונים יש מראה אחיד ומובהק של יונת סלעים, אזי אתה רשאי לרשום במחברת שצפית בעוף הזה, שהיה פעם נפוץ כל כך והיום נעלם כמעט לגמרי בגרסה המקורית שלו.

 

היונה שלי 'שייכת' למקרים מהסוג הזה, ואני כמעט מתפתה לתת לה את הכותרת - 'יונת סלעים באזור בקעת הורקניה'. אבל מכיוון שאין לי הוכחות ולא אפשרות לעשות לה בדיקת די.אנ.איי, אסתפק בפסוק מהמקורות: "יונתי בחגוי סלע..."

 

אלדד גולן

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות ביונת סלעים


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
20/09/2019 San Simon Park, Jerusalem פארק סן סימון 3 Adi Weiser [eBird]
20/09/2019 שומרון 150 אורי סעדיה [eBird]
20/09/2019 Sde Boker fields שדה צין 200 nitay haiun
land marks