שעיר מצוי - Otus scops

תיאור המין

הקטן בדורסי הלילה של ישראל. צר ועדין ומראהו כשל קליפת עץ

 

השעיר מצטיין בצבעי ההסוואה שלו, שמתסתירים אותו באופן מושלם לנופי הסבך שבהם הוא חי. בגלל הסוואתם המעולה וביישנותם, התצפית בשעירים קשה. שירתם האופיינית היא סימן ההיכר העיקרי שלהם ומהווה על פי רוב עדות בלעדית להימצאותם בשטח.

היא מורכבת מהברה בודדת וקצרה, הנשמעת כשריקה צלולה - "טיו", חוזרת במרווחים קצובים כל כמה שניות, ומזכירה צפצוף רברס של משאית.

קולה של הנקבה מעט גבוה יותר ולעיתים היא שרה בדואט עם הזכר. לעיתים קרובות ניתן לשמוע מספר זכרים השרים בו-זמנית.

 

צבעו הכללי אפור בדרך-כלל. הבטן והחלקים התחתונים אפורים בהירים, ועליהם פסי אורך ורוחב כהים, הגב והחלקים העליונים בצבע אפור כהה, או אפור-חלודי, ועליהם פסי אורך עדינים שחורים.

סוככות השכמה לבנות עם שוליים שחורים, ויוצרות פסים לבנים, כעיין "רתמות" לבנות בצידי הגב.

זר הפנים בצבע אפור אחיד, עם מסגרת שחורה דקה. ציציות ה"אוזניים" מאורכות ובולטות מעלה, בעיקר בשעה שהשעיר נרגש.

 

העיניים צהובות ובולטות על הרקע האפור. אין הבדלי צבע בין הזכר לנקבה, אך קיימת שונות רבה בין הפרטים בצבע הניצוי, כששני טיפוסי הלבוש העיקריים הם המופע האפור והמופע החום-חלודי (פחות נפוץ אצלנו).

בשעת סכנה נוהג השעיר להתמתח, לזקוף את ציציות אוזניו ולצמצם את עיניו, ובכך מתמזג גופו עם גזע העץ שעליו הוא עומד. כנפיו ארוכות וצרות יחסית ותעופתו כמעט שאינה גלית (מה שמסייע לאבחנה בינו לבין כוס החורבות).

 

 

צילום: עירד סולניק

 

השעיר דוגר ביערות ובחורשים מסוגים שונים: יער רחב-עלים או מחטני, חורש ים-תיכוני, גנים ויישובים כפריים. בנאות מדבר הוא מקנן לעיתים על דקלים. אינו מקנן ביערות צפופים וסגורים או בנופים צחיחים ללא שיחים ועצים. בנדידה נראה בכל בתי הגידול, באזורי מדבר הוא נח במשך היום על עצי שיטה או בתוך שיחים גדולים.

 

השעיר המצוי הוא צייד ליילי מובהק, אם כי בעונת הקינון הוא עשוי לצוד לעיתים גם בשעות בין הערביים. לאחר רדת החשיכה הוא מקדיש זמן מה להשמעת שירתו, ואחר-כך יוצא לציד. השעיר מאתר את הטרף מעמדת תצפית, ולוכדו על הקרקע. הוא ניזון בעיקר מחרקים, כגון חגבים, צרצרים, עשים, חיפושיות וזחלים שונים, וכן מפרוקי רגליים אחרים, דוגמת עכבישים ותולעים. השעיר המצוי צד גם מכרסמים קטנים, עטלפים וחדפים, זוחלים, דו-חיים וציפורי שיר עד לגודל שחרור.

 

מידות

אורך גוף: 18- 21 ס"מ. משקל: 55 - 115 גרם. הנקבות גדולות מעט מהזכרים.

שם בערבית: ת'בג'

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

השעיר המצוי נפוץ במערב אירופה ובמרכזה, ומזרחה עד למרכז אסיה. כמו כן מקנן בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. בתחום זה תוארו שישה תתי-מין. האוכלוסיות המערביות חורפות באפריקה ובדרום המזרח התיכון, חלק מהאוכלוסיות הדרומיות (דוגמת זו של קפריסין) יציבות. האוכלוסיות המזרחיות חורפות בדרום אסיה.

 

בישראל

מקייץ ומקנן שכיח בחבל הים-תיכוני של ישראל. חולף שכיח למדיי בכל רחבי הארץ וחורף נדיר. בארץ נצפים פרטים המשתייכים ככל הנראה לארבעה תתי-מין שונים.

 

האוכלוסייה המקייצת מגיעה בפברואר-מרץ ועוזבת בין אוגוסט לאוקטובר. מקנן בצפיפות ביישובים כפריים בעמקים הצפוניים ובבקעת הירדן, וכן במזרח הגליל, בכרמל, בשומרון ובשפלת יהודה דרומה עד איזור לכיש.

בגליל המערבי, במישור החוף ובהרי יהודה צפיפות הקינון נמוכה יותר. המרחק המינימאלי בין קינים עשוי להגיע ל-50 מ', ועד כ-20 זוגות עשויים לקנן בתחום יישוב אחד, ששטחו כ- 5 קמ"ר.

 

בשנות החמישים של המאה ה-20 נפגע באופן חמור למדיי מהשימוש המופרז בחומרי הדברה ואוכלוסייתו הצטמצמה. התאוששות נרשמה במהלך שנות השבעים, אך המספרים עדיין קטנים יותר מבעבר.

 

עונת הקינון מאמצע מרץ עד לאמצע אוגוסט. בתטולה 3 - 6 ביצים (בדרך כלל 3 - 4), המוטלות בהפרש של יומיים. משך הדגירה 24 - 25 ימים והגוזלים פורחים בגיל 22 - 23 יום.

בעונות הנדידה חולף במספרים קטנים, נפוץ יותר באביב. פרטים בודדים נצפים בסתיו מאמצע אוגוסט עד אמצע נובמבר. באביב שכיח יותר, בעיקר באילת ובמזרח הארץ, מתחילת פברואר ועד לסוף מאי.

 

מידע כללי

אהרוני מציין שתי סיבות לשמו העברי-מקראי, האחת בשל "שעירותו" הרבה (הפספוסים העדינים על נוצותיו משווים לו מראה "שעיר"), והשנייה בשל דרכו לרקוד (לקוד קידות בעת התרגשות) ודמיונו בשל כך לשעיר עיזים – "ושעירים ירקדו שם" (ישעיה י"ג, 21).

 
ערך זה נכתב על ידי אסף מירוז - מי "שחתום" על הספר האדום של העופות המקננים בישראל, בו תוכלו למצוא גם את השעיר המצוי.
 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בשעיר מצוי


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
09/09/2019 יער בן שמן 1 אביהוא נוסבאום [eBird]
03/09/2019 מחוז המרכז, IL (31.941, 34.716) 2 Chen Faibis [eBird]
11/08/2019 יזרעאל 1 sagi chicurel [eBird]

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks