ינשוף עצים - Asio otus

תיאור המין

 

הוא נתגלה כמקנן בישראל רק ב- 1969, אך בעשור האחרון כבר הפך לדורס הלילה השכיח ביותר במרכז הארץ, באירופה מכירים אותו כעוף קולני אך אצלנו הוא שתקן, לראשו "ציציות אוזניים" ארוכות אך אוזניו האמיתיות סמויות מתחת למעטה עבה של נוצות. תכירו את ינשוף העצים, עוף של הפתעות…

 

ינשוף העצים הוא דורס לילה בגודל בינוני (מעט קטן ועדין בהשוואה לתנשמת), צבעיו חומים - אפורים, משורטטים בשחור ומקנים לו הסוואה מושלמת כשהוא עומד בתוך עלוות העץ.

שמו העברי הולם אותו מאד - הוא דוגר בעצים, מרבית חייו הוא שוכן בעצים וירידתו לקרקע היא לצורכי ציד בלבד.

 

בשעות היום, עומדים הינשופים בין הענפים ברומו של עץ, מוסתרים על ידי העלווה וקשה מאוד להבחין בהם. בשעות בין הערביים הם יוצאים לציד, ואז הם משוטטים הן ביערות ובחורשים והן בבתי גידול פתוחים, כמו חורשים דלילים ושדות חקלאיים.

מזונם מתבסס בעיקר על יונקים קטנים (מכרסמים וחדפים) וציפורי שיר, אך נמצא שיש הבדלים גדולים בין ינשופים המקננים בבתי גידול שונים ובאזורים שונים של הארץ. בעוד שבירושלים כתשעים אחוז מהמזון היו ציפורי-שיר ופחות מעשרה אחוז מכרסמים (כיאט 2005), נתגלו בגוש דן תוצאות הפוכות, עם כתשעים אחוז מכרסמים ומעט ציפורים (דברת ומירוז 2005).

 

 

 

 

ינשוף עצים מבלה את שעות האור בין ענפי האורן - פברואר 16 שפלת יהודה      צילום: אילן ניסים מוריה

 

 

צבעו הכללי חום, חום-צהבהב עם פספוס אורך בחלקים התחתונים וחום-אפור בחלקים העליונים.

הנקבה גדולה בדרך-כלל מהזכר.

בדומה לינשופאים אחרים, ראשו רחב ומעוגל, מוקף בזר נוצות, "פניו" שטוחות ורחבות ועיניו גדולות ומקובעות בחזית הראש.

צבע משטח ה"פנים" שלו צהבהב-כתום וכתמים שחורים גדולים מקיפים את העיניים הכתומות.

מעל לזר הפנים שתי ציציות ארוכות בצבע שחור עם שוליים חוליים, המזדקרות כלפי מעלה, בעיקר כשהינשוף נרגש, אך הן משטוחות לאחור כשהינשוף רגוע או בשעת תעופה.

 

ציציות אלה מזכירות אוזניים והן שהקנו לו את שמותיו בלטינית ובאנגלית (Long-eared Owl), הן בולטות אצלו יותר מאשר אצל דורסי לילה אחרים בעלי ציציות, כמו האוח והשעיר.

כמו אצל התנשמת, ובדומה לאפרכסת של אוזני היונקים, תפקידו של זר הפנים הוא לרכז את גלי הקול לעבר פתחי האוזניים. הנוצות בהיקף הזר הן נוקשות וצורתן כגליל קונוסי, שהפתח הרחב שלו מכוון החוצה. גלי הקול המגיעים לקצה הנוצה מתרכזים לעבר בסיסה, המכוון לפתח האוזן.

תעופתו של ינשוף העצים קלילה וחרישית, דבר שמסייע לו להיות "שומע ואינו נשמע" תוך כדי תעופת הציד.

 

 

 

ינשוף העצים הוא עוף שתקן למדי, ובניגוד לדורסי לילה אחרים, דוגמת תנשמת, לילית, אוח ושעיר, אינו משמיע קולות מחוץ לעונת הדגירה.

בעונת הדגירה, ידוע ינשוף העצים ברוב אזורי תפוצתו כבעל מגוון קולות עשיר. בארץ, לעומת זאת, הבוגרים שקטים גם בעונת הקינון וגילוי משפחות הינשופים מתאפשר בעיקר הודות לקריאות הגוזלים הפורחים מן הקן. לפרחונים קריאות קולניות מאוד ותדירות הנמשכות לאורך כל הלילה, הנשמעות כחריקת דלת שציריה החלודים לא שומנו מזה זמן רב.

 

ינשוף העצים אינו בונה קן אלא מטיל בקינים שבנו עופות ממינים אחרים. לא כל ההטלות נעשות בקינים ומוכרים גם מצעי קינון נוספים, דוגמת מסעף ענפים, או השקע שבבסיס ענפי דקל. המצע הנפוץ ביותר להטלת הינשוף בארץ הוא קן נטוש של עורב אפור.

 

תקופת הקינון של העורב האפור מקדימה את זו של הינשוף בחודש ימים בערך, כך שכשהינשופים בוחרים להם קן להטלה, העורבים כבר התמקמו בקן שבנו, והינשופים מאמצים קן נטוש שנבנה בשנים קודמות.

על אף שטריטוריות שני המינים חופפות לא נרשמו עד כה בארץ תצפיות בעימותים בין עורב לינשוף.

 

באזורים רבים בארץ ינשוף העצים הוא דורס הלילה הנופוץ ביותר

צילום: גידי קרטס

 

ינשופי העצים מטילים בדרך-כלל 4 - 5 ביצים, ובמקרים נדירים עד 7. במקרה של אבדן הביצים הם מקיימים הטלת מילואים כעבור שבועיים-שלושה, לעיתים בקן חלופי.

הביצים מוטלות אחת ליומיים לערך. הדגירה מתחילה לאחר הטלת הביצה הראשונה, מה שגורם לבקיעה א-סינכרונית. כלומר, הגוזלים בוקעים בהפרשי ימים ספורים זה מזה וכזהו גם סדר פריחתם מהקן.

 

הינשופים מפריחים בדרך-כלל מחזור אחד של גוזלים, אך בחלק קטן מהמקרים הם מבצעים שני מחזורי קינון. הנקבה דוגרת לבדה ומשך הדגירה על ביצה אחת 25 עד 30 יום. הגוזלים עוזבים את הקן החל מ- 21 יום לאחר הבקיעה ומתחילים לעופף בגיל 28 עד 30 יום.

הם מגיעים לעצמאות בגיל חודשיים לערך.

 

מידות

אורך גוף: 35 - 40 ס"מ. משקל: 185 - 365 גרם.

 

שם בערבית: בומא אד'נה ("ינשוף אוזנן")

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

תפוצת ינשוף העצים נרחבת מאד ומשתרעת למלוא רוחבה של הממלכה ההולארקטית: על פני כל אירופה, מרכז וצפון אסיה, צפון אפריקה וצפון אמריקה. בתחום זה מקובל לחלק את האוכלוסיות לחמישה תתי-מין שונים.

 

תת המין המקנן באזורנו, A. o. otus - נפוץ מהאוקיינוס האטלנטי במערב, דרך כל אירופה ואסיה עד לאוקיינוס השקט ויפן במזרח.

ישראל מהווה את הקצה הדרומי בתפוצת תת המין הזה. האוכלוסייה שלנו מבודדת מאוכלוסיות אחרות, ורחוקה כ- 500 ק"מ מהאוכלוסייה הקרובה ביותר בתורכיה, אף כי יתכן שהמין מקנן גם בסוריה ובלבנון, אך מידע על כך חסר.

 

בישראל

תפוצת הקינון של ינשוף העצים בישראל משתרעת מגבול הלבנון בצפון ועד לנגב הדרומי בדרום.

אף כי בעבר הוכר המין בעיקר כחורף (מירום 1960, ענבר 1981), נראה שהמין אינו חורף כיום בארץ במספרים משמעותיים.

בעונת החורף מתקבצים ינשופי העצים ומבלים את היום בלינה משותפת על ריכוזי עצים. ריכוזים כאלה עשויים להגיע לעשרות פרטים. בעמק החולה נצפו ריכוזי לינה של 50 - 60 פרטים, 15 - 20 פרטים נרשמו בגוש-דן, 27 פרטים נצפו בנירים שבצפון הנגב.

 

במחצית הראשונה של המאה העשרים הוכר המין בארץ כחורף נדיר. במהלך השנים נדירותו פחתה ונצפו יותר פרטים ובאפריל 1969 נתגלה הקן הראשון בחורשת המייסדים ליד שמורת החולה.

בשנות השבעים והשמונים נמצאו דגירות נוספות בגליל, בגולן ובנגב הצפוני. במהלך שנות התשעים נמצאו במרכז הארץ יותר ויותר דגירות ומאלה התברר שאוכלוסיית ינשופי העצים הולכת וגדלה.

 

גוזל לאחר עזיבת הקן

צילום: עזרא חדד

 

סקר מסודר, לסריקה ולמיפוי של תפוצת ינשופי העצים במרכז הארץ בוצע על ידי אהוד דברת החל מ- 1996.  בשנים הראשונות היו מעט ינשופים ונמצאו מעט משפחות. בשנת 2000 נמצאו 10 דגירות, אך מספר הינשופים גדל במהירות תוך מספר שנים והגיע ל- 250 משפחות וכ- 670 פרחונים בשנת 2004.

 

שיעורי גידול שכאלה הם גבוהים מאוד בהשוואה למקובל בעולם העופות, כמעט ללא-תקדים.

במהלך תקופה של כעשר שנים, הפך ינשוף העצים במרכז הארץ ממקנן נדיר ביותר למקנן מצוי ביותר, השכיח שבין דורסי הלילה.

 

קצב גידול שכזה אינו אופייני לאוכלוסיות הנמצאות במצב שיווי-משקל והוא מאפיין יותר מיני עופות פולשים, שחדרו למקומות חיות חדשים, והם מתפשטים בהם במהירות.

גידול זה הוא ככל הנראה פרי של מספר גורמים, ביניהם גמישותם הרבה של הינשופים בבחירת מזון, צמצום תחרות מצד תנשמות ודורסי לילה אחרים שהתמעטו, התרבות העורב האפור שיצרה שפע של אתרי קינון נוחים, ובנוסף שינוי בהתנהגות הינשופים ומעבר שלהם לקינון בתחומי ישובים, מה שמאפשר להם לנצל את מקומות החיות המלאכותיים של מרכז הארץ.

 

 

 

 

 

ערך זה נכתב על ידי האקולוג אסף מירוז

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בינשוף עצים


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
01/07/2019 Jerusalem Bird Observatory התחנה לחקר ציפורי ירושלים 4 Avner Rinot
29/06/2019 מסריק ברכות ושדות 1 שגיא שועל
15/06/2019 אורים מערב 2 Shlomi Levi

מאמרים

הספר האדום

ציפורים דומות

תגובות והערות

land marks