חנקן גדול - Lanius excubitor

תיאור המין

הגדול והמגושם שבחנקני אזורנו.

צבעו הכללי אפור בהיר, חלקיו התחתונים לבנים, לראשו "מסיכה" שחורה מבסיס המקור ועד לסוככות האוזן, זנבו ארוך, שחור עם שוליים לבנים והכנפיים שחורות עם כתמים לבנים בבסיס אברות היד. המקור והרגליים שחורים.

הצעיר דהוי יותר, "אפור-מלוכלך" בחלקים העליונים, אפור לבנבן בבטן ובחזה, עם פספוס רוחב דמוי סהרונים.

 

בתעופה נגלות הכנפיים השחורות והכתמים לבנים באברות היד. התעופה גלית מאוד, מסוגל גם לרפרף במקום בשעת ציד.

החנקן הגדול דומה מאוד לחנקן שחור-מצח אבל לאחרון מצח וקדמת כיפה שחורים, זנב קצר יותר וחזה ובטן בגוון ורדרד. בנוסף, החנקן שחור-המצח קטן יותר והוא חסר את פס הגבה הלבן והברור שיש לחנקן הגדול.

 

מידות

אורך גוף: 22 - 26 ס"מ. משקל: 50 - 67 גר'.

 

שם בערבית - ג'זאר אלבאדייה ("טובח מדברי")

נקרא גם "אבו - אלעאלי - בגלל שהוא נוהג לאתר את טרפו מנקודת תצפית גבוהה.

פירוש השם המדעי - excubitor - "זקיף".

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

מקנן בדרום אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון, איראן ועיראק. נפגע מהרס בתי הגידול הפתוחים וכן משימוש בקוטלי חרקים בחקלאות.

אוכלוסייתו העולמית נמצאת ככל הנראה יציבה בגודלה (Birdlife International 2012).

 

בישראל

יציב שכיח למדי בכל רצועות האקלים למעט אזורי חורש צפוף ומדבר צחיח.

שלושה תתי-מינים: aucheri - יציב ומצוי ברוב הארץ, אך גם חולף וחורף, elegans - יציב ומצוי בדרום הארץ ו- pallidirostris - חולף וחורף נדיר אך רגיל. צפרים רבים אוהבים להוסיף אותו לרשימות כמין נוסף המכונה חנקן חיוור.

aucheri ו-elegnas מכליאים בניהם בנגב ובערבה, elegans "טהורים" יחסית ניתן למצוא רק בנגב הדרום-מערבי (בגבול עם מצרים).

שלושת תתי-המינים האלה מאוד דומים מהרבה בחינות, כך שלא חייבים להתעקש להבדיל בניהם תמיד.

 

מידע כללי

החנקן הגדול תואר לראשונה על ידי לינאוס בשנת 1758 - במהדורה העשירית של עבודתו החשובה ביותר - Systema Naturae. לינאוס מגדיר את החנקן הגדול בצורה הבאה:

 

L[anius] cauda cuneiformi lateribus alba, dorso cano, alis nigris macula alba

כלומר: חנקן  - זנב רחב בצורת טריז נוצות חיצוניות לבנות, גב אפור, כנפיים שחורות עם נקודה לבנה

 

החנקן הגדול הוא ציפור טריטוריאלית בכל ימות השנה והוא לא יהסס לגרש גם עופות דורסים כמו בזים ודיות – אם אלה יתקרבו אל עמדת התצפית שלו או אל הקן.

החנקן עט על טרפו ממקום התצפית, בדרך כלל, אבל הוא יכול גם לרפרף באוויר כמו בז או ללכוד את מזונו על הקרקע - תוך כדי חיפוש אקטיבי.

 

התפריט מגוון מאוד: חיפושיות, חרגולים, חגבים ושאר חרקים עם "בשר". צפרדעים, לטאות ונחשים צעירים, כולל צפע ארץ-ישראלי. מכרסמים קטנים הוא משתק במקורו החזק וציפורים ברגליו.

החנקן הגדול נושא את טרפו אל "מקום אכילה" קבוע, הוא משסע אותו לגזרים בעזרת רגליו ובולע.

 

בני הסוג קיבלו את השם המדעי Lanius  כלומר - "קצב". בנוסף לביתור המזון נוהגים החנקנים גם "לשפד" את הקורבן על קוץ חד.

שיפוד המזון מסייע, כפי הנראה, לקבע את המזון ובצורה זו לחנקן קל יותר לתלוש ממנו פיסות פיסות. ואולי החנקן "מבשל" את המזון שלו קצת בשמש, שיתרכך...

החנקן הגדול, כפי שניתן להבין, הוא "מכונת ציד קשוחה ואכזרית"...

 

 

תודה ליוסף כיאט - מנהל מרכז הטיבוע הישראלי, על העזרה בכתיבת הערך

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בחנקן גדול


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
14/11/2019 Hatzerim SW hills גבעות חצרים דרום מערב 2 Shlomi Levi
14/11/2019 Kfar Ruppin fishponds בריכות כפר רופין 1 Tuvia Kahn
13/11/2019 Eilat--KM20 Flamingo Pools בריכות המלח ק"מ 20 1 Shachar Shalev
land marks