חנקן נובי - Lanius nubicus

תיאור המין

צווחן בעל מסיכה (Masked shrike), "השוחט" הנובי (Lanius nubicus), ציפור "השוחט" (Butcher-bird), "השוחט" בעל המסיכה (Lanius personatus), "השוחט" בעל המצח הלבן (Lanius leucometopon) וכמובן חנקן נובי. אלה הם השמות להם זכה גיבורנו ואשר מעידים הן על מראהו החיצוני והן על התנהגותו.

סקרנים? המשיכו לקרוא...

 

החנקן הנובי הנו ציפור שיר בינונית והוא הקטן מבין החנקנים.

דומה לקרוביו החנקנים במבנה גופו עם כנפיים קצרות ומעוגלות וזנב מאורך. חלקיו העליונים, כולל הזנב, שחורים  (זכר) או בצבע אפור כהה (נקבה), עם מצח לבן וכתמים לבנים בשכמות ובבסיס אברות היד - אשר בולטים מאוד בתעופה.

חלקיו התחתונים לבנים וצידיהם כתומים חלודים. דו-צורתיות זוויגית (הבדלים במראה בין הזכר לנקבה) ניכרת בעוצמת הצבעים, קרי צבעי הנקבה דהים יותר. דגם הצבעים יוצר מראה אופייני של שחור-לבן בזמן התעופה וזהו סימן שדה המבדיל את החנקן הנובי ממני חנקנים אחרים.

דגם הראש אופייני בעל פנים ומצח לבנים ופס שחור הנמשך מהעין אחורה אל הכיפה השחורה.

המקור חזק, פחוס ומאונקל בקצהו.

זהו בעצם כלי העבודה העיקרי של החנקן אשר ניזון בעיקר מחרקים גדולים ופרוקי רגליים אחרים אבל אינו בוחל גם בלטאות, עכברים ואף בציפורי שיר קטנות ותשושות במהלך נדידתן. את טרפו הוא מאתר מעמדת תצפית מוגבהת, בדרך כלל בשולי עצים עוטי עלווה. תכונה זו מבדילה אותו מחנקנים אחרים הנוטים לעמוד בעמדות תצפית חשופות יותר. את מזונו הוא תופס בעיקר על הקרקע אך יודע גם לצוד חרקים מעופפים כדרכן של החטפיות (fly catching)

 

 

מינים דומים

מבין החנקנים הנצפים בארץ החנקן אדום-הראש הוא הקרוב ביותר במראהו לחנקן הנובי. נקודות הדמיון הן: הגב השחור, הכתמים הלבנים על הכנפיים והחלקים התחתונים שצבעם לבן. כמו כן דגם צבעים שחור-לבן בולט בזמן המעוף. החנקן אדום הראש נבדל מהחנקן הנובי בצבע החלודי שעל כיפת ראשו, במצח השחור (לבן אצל הנובי), בעל-שת לבן ובולט (שחור אצל הנובי) ובמימדי גוף גדולים יותר מאשר החנקן הנובי.

מקום חיותו ביערות פתוחים, מטעים או נופי פארק. לא פעם בסמיכות לשטחים חקלאים. הקן עגול, קעור ובנוי מגבעולים אשר מודבקים בעזרת קורי עכביש. בניית הקן היא מלאכת מחשבת. הקן ממוקם על ענף אופקי ומוסתר היטב בתוך העלווה.

מידות

אורך גופו של החנקן הנובי 17 - 18.5 ס"מ ומשקלו 21 - 26 גרם.

שמו בערבית: דקנאש קבטי

פירוש השם המדעי - Lanius בלטינית פירושו קצב או שוחט. Nubicus - נוביה, צפון מזרח אפריקה. דהיינו השוחט הנובי. בגרסה המעודנת קבל את השם חנקן נובי.

סקרנים? המשיכו לקרוא...    

 

השם באנגלית, Masked shrike, פירושו הצווחן בעל המסיכה. צווחן, על שום הקריאות הצווחניות האופייניות למשפחה. והמסיכה על שום דגם הראש האופייני.

 

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

מין מונוטיפי (ללא תתי מינים) בעל תפוצה מזרח תיכונית מיוון במערב עד "ראש" המפרץ הפרסי במזרח (אזור הגבול בין עירק לאיראן). כל אוכלוסיותיו נודדות בחורף דרומה בעיקר לצפון מזרח אפריקה (מי שאל למה "נובי"?) ולדרום חצי האי ערב.

 

בישראל

חולף מצוי למדי בכל רחבי הארץ. מקייץ ומקנן שכיח בחבל הים תיכוני בצפון הארץ ובמרכזה. נדידת הסתיו מתרחשת בין אוגוסט לדצמבר ומגיעה לשיאה בספטמבר. נדידת האביב במרץ-יוני והשיא באפריל-מאי.

החנקן הנובי נראה במספרים גדולים יותר באביב מאשר בסתיו מה שיכול להעיד כי בסתיו צירי הנדידה מזרחיים יותר.

למרות היותו ציפור יחידאית (סוליטרית) שאינה מתלהקת, תצפיות בארץ הראו גם התקבצויות של כמה עשרות פרטים באותו אזור. כמו כן נוהג לשמור על טריטוריה קטנה בחניות הביניים במהלך הנדידה.

 

מצב שימור בעולם ובארץ

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - לא בסיכון (LC).

למרות הסטטוס המעודד אוכלוסייתו של החנקן הנובי נמצאת במגמת ירידה. הסיבה העיקרית לכך נעוצה כנראה בשימוש האינטנסיבי בחומרי הדברה בשטחים החקלאיים. שטחים אלה הם חלק מאזורי הצייד המועדפים על החנקן הנובי.

 

 

 

מידע כללי

החנקן הנובי כמו שאר בני משפחת החנקנים הנו צייד מיומן וטורף מדופלם. אולם למרות היותו כזה אין הוא משתייך ל"קליקה" האקסקלוסיבית של העופות הדורסים. מדוע? מאחר והוא אינו "דורס" אלא תופס את מזונו בעזרת מקורו. "דריסה" היא פעולת הצייד שנעשית באמצעות הרגליים והטפרים החדים. נכון, אתם צודקים, גם הנשר ושאר אוכלי הנבלות אינם צדים עם הרגליים (הם אינם צדים כלל) ועדיין נכללים בקבוצת העופות הדורסים. והם אכן יוצאי דופן.

מקורו החזק של החנקן מאונקל וחד בקצהו. בעזרתו תופס את הטרף ובמידת הצורך גם שובר את עמוד השדרה (במקרה של חולייתן ביש המזל). פעולה זו הקנתה למשפחת החנקים את שמם העברי בטעות, כאילו היו הורגים את טרפם בחנק. לאמתו של דבר, הטרף נופח את נשמתו לאחר שבירת חוליות הצוואר.  

אחת התופעות המעניינות והמיוחדות בקרב החנקנים היא נעיצת הטרף על ענפים קוצניים או גדרות תיל. לתופעה זו קיימים כמה הסברים. ראשית, בשל הרגליים החלשות יחסית (להבדיל מרגלי העופות הדורסים), נעזרים החנקנים ב"שיפוד" בכדי לקבע את הטרף ואז לבתרו בעזרת המקור. הסבר שכיח נוסף הוא יצירת "מזווה". "שיפוד" הטרף על קוץ גבוה מאפשר לחנקן לחזור יותר מאוחר ולאכול את הטרף או להביאו לגוזליו או בת זוגו.

 

במחקר מעניין שערך פרופ' ראובן יוסף על חנקנים הוא ראה כי חלק מהטרף המשופד נותר במקומו ולא נאכל. לאחר מעקב אחר התנהגות החנקנים גילה יוסף כי נעיצת הטרף נעשית גם כדי להרשים נקבות (נא לא לנסות בבית). חנקן אשר משפד את טרפו כאילו בא ומודיע: "נחלתי טובה ועשירה ואני צייד מעולה. שווה לך לבחור בי." זאת ועוד.

נמצא גם כי חנקנים נועצים את טרפם בכדי לסמן את גבולות הטריטוריה שלהם. בעבודה מעניינת שעשה עודד קינן הוא בדק את השפעת זמינות המזון באזור המחיה על תופעת נעיצת הטרף. ואכן הוא מצא כי זמינות מזון נמוכה אכן משפיעה. באזורים אלה ישתמש החנקן בטרפו לצורכי "פרסום" על ידי נעיצתו על קוץ או גדר, אולם יחזור כעבור זמן מה ויאכל אותו ולא ישאיר אותו במקום מאחר ואינו יכול להרשות לעצמו לוותר על מזון איכותי בסביבה ענייה.

עדיין סקרנים? מצוין!

צאו לשדה וחפשו חנקנים.   

 

ערך זה נכתב על ידי דותן יושע ממרכז הצפרות הישראלי

 


תצפית מעניית ב... חנקן נובי   תצפית מעניינת ב... חנקן נובי   תצפית מעניינת ב...


 

אחד הגלים המרשימים של נדידת הסתיו הוא של העלוויות האפורה - נודדת ארוכת טווח, זעירה ואמיצה. יש ימים, במיוחד בסוף ספטמבר-תחילת אוקטובר, שהן ממש "שוטפות" אותנו במספרים אדירים. גם החנקנים הנובים עושים את דרכם דרומה בעונה זו וגם הם צריכים "למלא מצברים" כדי להשלים את המסע המפרך. 

הצלם אבי דנדקר תיעד בראשית אוקטובר 2015 חנקן נובי צעיר, צד עלווית אפורה.

 

 

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בחנקן נובי


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
23/05/2019 Arava Valley--Evrona Forest עין עברונה 1 International Birding and Research Eilat
23/05/2019 Arava Valley--Evrona Forest עין עברונה 1 Noam Weiss
22/05/2019 Jerusalem Bird Observatory התחנה לחקר ציפורי ירושלים 1 Rea Shaish

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks