עורבני שחור-כיפה - Garrulus glandarius

תיאור המין

מין אירופאי במוצאו, ובהתאם לכך - חובב בית גידול מרובי עצים.

העורבני משתייך לציפורי השיר, דבר אשר מפתיע רבים בשל גודלו הלא קטן וקריאותיו הניחרות. למרות זאת הוא יכול "לשיר", ובעיקר ולחקות בצורה יוצאת מהכלל מגוון רחב של קולות.

בסביבה עירונית חיקויים אלה עשויים לכלול גם צלצולי טלפון, יללות חתול, אזעקת מכונית, בכי תינוק מראש העץ ועוד.

העורבנים ויכולת החיקוי שלהם מוזכרים בספר "שניים דובים" - של מאיר שלו.

 

העורבני קטן מעט מיונה, הגוון הכללי בז' ובנוסף סימני זיהוי בולטים רבים:

הכיפה, המקור, פס השפם, הכנפיים והזנב שחורים. בשעת המעוף אפשר להבחין בכתמים לבנים מעל לזנב ובכנפיים. סימן בולט נוסף הוא פספוס שחור תכול-מבריק בסוככות הכנף, המבדיל אותו משאר ציפורי ארצנו.

הכנף גדולה ומעוגלת, חבטות הכנף הן איטיות ועגולות למדי, יוצרות תחושה של מעוף לא מהיר ולא לחלוטין מאוזן וישר.

 

העורבני הסיבירי הוא קרוב משפחה של העורבני שחור והוא נבדל ממנו בצבעיו, התנהגותו ונטייתו לחששנות. העורבני הסיבירי אינו מצוי דרומית לסקנדינביה ולכן אינו צפוי לבלבל צפרים פה בישראל.

 

העורבני מצוי באזורים עם עצים, גם בשטחים טבעיים וגם בקרבת מגורי אדם. התפריט כולל מגוון רחב של זרעים, פירות והודות לכך הוא מצוי באזורים נרחבים בעולם (3 יבשות). נוסף על מזונו הצמחי, העורבני ידוע בנטייתו לחמוס ביצים וגוזלי ציפורים אחרות - דבר המביא לא פעם למציאתו בעונת הקינון כשהוא מוקף ציפורים זועקות ומזהירות כמו בולבולים, דרורים, שחרורים ועוד.

 

מידות

אורך: 32 - 35 ס"מ. מוטת כנף: 54 - 58 ס"מ. משקל: 170 גר'.

 

שם בערבית - קיק

פירוש השם המדעי - "קשקשן חובב בלוטים"

 

תפוצה המגמות אוכלוסין

לעורבנים תפוצה רחבה מאוד באירופה, אסיה, צפון אפריקה ואף המזרח התיכון.

תת המין המרכזי הוא האירופאי - glandrius, ולו 33 תתי-מינים בכול אזורי התפוצה.

ארבעה תתי מין - בין אירופה למערב אסיה. תתי מין רבים באסיה - מהרי אורל ועד ליפן ובצפון אפריקה.

במזרח התיכון ובישראל, תת מין בהיר - atricapillus - שחור-כיפה.

 

העורבנים אינם נודדים ברוב אזורי התפוצה אבל באזורים הצפוניים של אירופה רבים הם מדרימים במהלך חודשי החורף הקרים בחיפוש אחר יערות עשירים במזון.

אוכלוסיית העורבנים אינה נתונה בסכנה כוללת אך ישנם תתי מינים מצומצמים שגודל אוכלוסייתם אינו ידוע בוודאות ואף ישנו חשש להתמעטותם (למשל, באלג'יר). במאה השנים האחרונות תועדה בעיקר התפשטות של העורבנים באזורים רבים הודות להתפשטות יישובי האדם בהם אקלים נוח יותר גם בחורף ואספקה קבועה של מזון משאריות ומעצים בפארקים.

המדינות בהן תועדה ההתפשטות המשמעותית ביותר הן בריטניה, רוסיה וישראל.

 

בישראל

העורבנים התבססו בעיקר בחורש הים תיכוני. יעור אזורים נרחבים באורנים, על ידי הקרן הקיימת לישראל, שיחק לטובתם של העורבנים שהתפשטו ושגשגו ברוב חלקי הארץ ובתנאי שאינם מדבריים מובהקים.

 

מידע כללי

פעמים רבות אפשר לראות עורבנים מטמינים זרעים, לדוגמא-בלוטים, לקראת החורף. לעורבני זיכרון מדהים ומחקרים הראו שפרט אחד יכול לזכור אלפי מוקדי הטמנה שונים. בעתות רעב, העורבני יעוף למחבואי המזון שלו. המקומות שנשכחו ממנו יתגלו כמה חודשים לאחר מכן - כשינבטו, בזכות שירותיו של העורבני כמובן.

 

בדומה לציפורים רבות אחרות, תמותה בשנה הראשונה לחייו של העורבני - גבוהים יחסית (בגלל חוסר ניסיון והתאמה לתנאים שונים ותחרות). עם זאת, במידה וישרוד, העורבני יכול לחיות שנים רבות. הפרט הבוגר ביותר שתועד באירופה (באמצעות טיבוע) האריך ימים עד לגיל 17 ואחד עשר חודשים, כמעט בגיר!

 

ערך זה נכתב על ידי חוקרי הציפורים יעל לנרד ורון אפרת

 

 


מקורות.

 

1. Lars Svensson, Collins Birds Guide, Second edition, 2009, Harper Collins Publisher, London.

2. Snow D. and Perrins C.M., 1998. The birds of the western palearctic. Oxford University Press, USA ("Birds of western palearctic interactive",

Oxford University Press, 2006).

3. Wikipedia the free encyclopedia, Eurasian Jay, 29.11.2013.

 

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בעורבני שחור-כיפה


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
20/09/2019 פארק אפק מתחם IL (32.104, 34.934) 1 David Raved
20/09/2019 ירושלים מערב 1 Adi Weiser [eBird]
20/09/2019 עינת בית קברות, IL (32.076, 34.937) 4 David Raved

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks