עורב אפור - Corvus cornix

תיאור המין

העורב הנפוץ והמוכר בישראל.

בינוני בגודלו, הגוף אפור בהיר "מלוכלך"ואילו הכנפיים, הזנב והראש, שחורים. גם החזה מקושט בסינר שחור. קולני מאוד ומתלהק, הקריאות צרודות, חזקות ומקרקרות. הקריאה הנפוצה, המושמעת גם כשירה, היא קרקור חזק ומתגלגל המושמע מספר פעמים: "קררע, קררע, קרע".

 

 

בוקר ט"ו בשבט - ליקוי ירח מהר קפוד (חבל ארץ רמת מנשה) 21.1.19    צילום: אלדד אמיר

 

 

 

נוהג להשמיע את קריאותיו ממקום גבוה: לפני כול קריאה העורב ניצב זקוף ובהשמעת הקריאה הוא מותח את ראשו לפנים, כאילו נותן לעצמו תנופה "שתגלגל" את ה"קרררע..." שלו, רחוק יותר.

מתריע על נוכחות דורסים בקריאה זעפנית וכעוסה, פעמים רבות תוך מרדף אחריהם ובמיוחד אחר ניצים.

המעוף "אדיש" ו -"רשלני" עם חבטות כנף שטוחות, מהוססות וללא מרץ רב.

 

מרבה לעוף בלהקות דלילות. פעמים רבות נוסק בטרמיקה, במיוחד כדי להטריד עופות דורסים.

העורב האפור דומה, בעיקר בממדיו, לעורב מזרע ולעורב הודי, אבל נבדל מהם בנקל בלבושו הדו-גוני ובקריאותיו הרמות, צרודות וארוכות יותר.

הפרטים הנראים בארץ שייכים לתת-מין  C. c. sardonius המקנן בתורכיה ובבלקן, המזרח התיכון ומצרים.

במערב אירופה מקנן תת המין C. c. corone שמופעו שחור לגמרי.

 

העורב האפור מקנן בעצים גבוהים באזורים מיושבים וחקלאיים, וגם בנופי ביצה וחורש. לעיתים"מאמץ" גם עמודי חשמל, ועליהם בונים בני הזוג את קינם.

הוא "אוכל-כל" ומקורו העבה והחזק מותאם לכך. התפריט עשיר ומגוון ובעצם "הכל": נבטים, פירות, מנקר באבטיחים ומפצח אגוזי פקאן - שאותם הוא משליך ממקום גבוה על כביש.

 

מחזה שבו קבוצת עורבים אוכלת פגר של בעל חיים דרוס בשולי הכביש, או במרכז הכביש (ואז הם מתחפפים בכל פעם שמגיע רכב) הוא שכיח מאוד. עורבים יודעים גם לנפץ שריונות של צבים קטנים, הם טורפים גוזלים וחומסים קינים. ציפורים חלשות, מכרסמים וחרקים - לבריאות.

 

מידות

אורך גוף: 44 - 51 ס"מ; מוטת כנף: 84 - 100 ס"מ; משקל: 350 - 460 גר'.

 

שם בערבית - ע'ראב אוורק, זאע'

פירוש השם המדעי: "העורב"

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

מקנן במרבית חלקי הממלכה הפליארקטית. במערב אירופה מקנן העורב האירופי,שהוא תת-מין בעל מופע שחור לחלוטין, ואילו במזרח אירופה ובאסיה מקנן העורב האפור המוכר לנו.

האוכלוסייה האירופית נמצאת ככל הנראה במגמת ירידה, בשאר האזורים מצב האוכלוסיות אינו ידוע (Birdlife International 2012).

 

בישראל

יציב, שכיח מאוד בחבל הים תיכוני, ובמהלך שנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת - נרשמה עלייה תלולה בגודל האוכלוסייה.

העורבים האפורים הם "טיפוסים" פיקחים מאוד והם למדו לנצל היטב את השינויים המתרחשים סביבם לטובתם. העורב מרחיב את תחום תפוצתו בעקבות האדם - שמספק לו שפע מזון ומקומות קינון מתאימים.

 

 

 

"עורב אפור - בוקר ט"ז בשבט, פרידה מ"סופרמון" - רמת מנשה - 22.1.19"   אלדד אמיר

 

כיום העורב האפור נפוץ גם בבקעת באר שבע ובמערב הנגב ודרומה עד לקו ניצנה, שדה בוקר, מצפה רמון, ערד ודימונה.

העורב האפור זכה בתואר המפוקפק "מין מתפרץ" והוא נחשב מזיק בחקלאות.

אם ניזכר בתפריט ה"עשיר" שלו, יתכן שפגיעתו, במקומות שבהם לא נמצא קודם לכן, גדולה.

 

ערך זה נכתב על ידי הצפר אסף מירוז

 

 

 


 

"קיץ, חם ויבש.

אחרי סיבוב של בוקר על חוף הים וסיבוב קצר בגן הלאומי באשקלון לרענון מסלול הניווט שם, אני כבר מתחיל לראות מטושטש.

פתאום, על ראשו של עץ אשל, בגובה 8 - 9 מטר מעל הקרקע, פלומה שחורה מציצה מקן של עורב. לא מתאים לשום דבר שאני מכיר על ציפורים.

משפשף את העיניים, עושה שני סיבובים מסביב לעץ, ועדיין לא מבין מה אני רואה.

ואז "הציפור השחורה" מרימה את הראש". 

עודד עובדיה 8.8.19

 

צילום: עודד עובדיה


מסתבר שחתולים נוהגים לאמץ קינים גדולים של בעלי כנף. במרוקו, למשל, חתולי חולות Felis margarita (מרגריטה בשפת המדע: "פנינה") מחבבים במיוחד קינים של עורבים חומי-עורף. 

אבל החתול שנמצא על ידי עודד אינו חתול חולות - אלה נכחדו בישראל בסוף המאה ה- 20. 

עבור אוהבי הציפורים בישראל, מציאות החתולים המשוטטים (חתולי רחוב) צורמת במיוחד. רבים מאיתנו "אוהבים" חתולים אבל גם מודעים לאיום הגדול שהם מהווים עבור הציפורים.


קצת נתונים?

בארצות הברית בין 1.3 ל- 3.7 מיליארד ציפורים מוצאות את מותן בכל שנה, כתוצאה מטריפת חתולים.

באוסטרליה, חתולים צדים כמיליון ציפורים (מ- 338 מינים שונים) בכל יום! וזה לא כולל כ-3 מיליון יונקים (20 מיני יונקים נכחדו באוסטרליה, בגלל חתולים), וכ-2 מיליון זוחלים. בכל יום. שם, באוסטרליה, כבר לא עושים חשבון לחתולים, אם אתם מבינים על מה אנחנו מדברים.


בניו זילנד שם התפתחה חברת בעלי חיים ללא יונקים כלל (למעט מספר מיני עטלפים), הציפורים תפסו את מקומם של היונקים ורבות מהן ויתרו על כושר התעופה שלהן. 

המאורים, שהביאו איתם יונקים במאה ה-12 השפיעו מאוד על המינים המקומיים, אמנם, אבל היו אלה מגלי הארצות מהמאה ה-19 שהביאו לניו זילנד את החתולים. ההערכה היא כי החתולים אשמים בהכחדתם של 6 מיני עופות אנדמיים ושל 70 תתי מינים נוספים שנמצאו רק בניו זילנד. וגם הזוחלים נעלמו משם. בסך הכל, נהוג לומר שחתולים אחראים להכחדתם של 33 מינים בכל העולם.


ובישראל? במחקר שבחן את תכולת קיבתם של חתולים במשך שלוש שנים נמצא שהתפריט שלהם הורכב מ- 24 מיני ציפורים, 16 מיני זוחלים ו-9 מיני יונקים. חתול אחד ממטולה רשם שיא טריפות - 48 קורבנות ממינים שונים בשנה אחת. גם חתולי בית, שבעים ומפונקים נוהגים לצוד - שתי חיות בשבוע - וסביר להניח שחתולי רחוב צדים יותר. בישראל מספר חתולי הרחוב נע בין מאות אלפים ועד שני מיליון.


לסיכום

יכול להיות שהחתול השחור מאשקלון באמת רק ביקש לנוח… אבל אם חתול נוהג לפקוד קינים לשם מנוחה, מדוע שלא יבקר בהם כדי לטרוף?

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בעורב אפור


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
20/09/2019 יש"י, חדרה, מחוז חיפה, IL (32.449, 34.88) 2 דותן רותם [eBird]
20/09/2019 Biriya Orchards מטעי ביריה 2 Shlomi Segall
20/09/2019 San Simon Park, Jerusalem פארק סן סימון 1 Adi Weiser [eBird]

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks