ירגזי שחור - Periparus ater

תיאור המין

הירגזי השחור מחבב יערות מחטניים - בעיקר אשוחים, פארקים וגינות. דגם הראש נאה, בעיקרו שחור אבל הלחיים לבנות וכן חלקה לבנה גם במעלה העורף.

במקרה של פרטים בוגרים, חלקי הראש השחרחרים מצטיינים בברק כחלחל. לעתים הלחיים ״מלוכלכות״ באפור או צהוב - בהתאם לתתי המינים השונים ויש לא מעט כאלה.

 

הקצוות הלבנים של סוככות העל כנף יוצרות שני פסי כנף נאים, החלקים התחתונים בהירים - הולכים ו״מתחממים״ לכיוון צידי הגוף. המקור שחור, לרגליים גוון עופרת וקשתית העין חומה-כהה.

הפרטים הצעירים ״עמומים״ יותר, הם חסרים את הברק הכחלחל בראש וגם במקרה שלהם הלחיים ״נגועות״ בצהבת...

 

מידות

אורך גוף: 12 ס״מ. מוטת כנפיים: 19 ס״מ. משקל: 9 גר׳.

 

פירוש השם המדעי: ירגזי ״אסלי״ שחור. Peri - מאוד/ביותר, parus - ירגזי ו- ater - שחור.

גם השמות באנגלית Coal TIt (״ירגזי מפויח״ או בעל צבע הפחם) וגם השם בעברית נובעים מהראש הכהה.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

נפוץ על פני כל הרצועה הממוזגת - מהאיים הבריטיים, חצי האי האיברי וצפון אפריקה במערב ועד לקוריאה ויפן במזרח. אוכלוסיות של ירגזים שחורים מתתי מינים כאלו ואחרים מצויות גם באזורים סובטרופים בדרום אסיה. מין זה הוא יציב אולם מקובל לומר שהאוכלוסייה הסיבירית ״מדלגת״ בסתיו לאזורים עויינים פחות, כמו גם האוכלוסייה המצויה בארצות סקנדינביה.

 

באזורינו, יציב בלבנון, טורקיה ואסיה הקטנה.

 

בישראל

"הציפור האירופית הנפוצה הזאת נצפתה בישראל באופן די קבוע באמצע המאה הקודמת.

האמת שהם לא מאירופה אלא מתת המין terraesancta שדוגר בדרום מזרח טורקיה, צפון סוריה וכנראה צפון לבנון.

כל כך קרוב אבל כל כך רחוק. בין השנים 1942 ל- 1946 התרחשה מיני-פלישה לפלשתינה של אז, עם חמש תצפיות בחורף, בגליל, בירושלים ובגדרה...

לאחר מכן הייתה הפסקה של 30 שנה, עד ל- 1976: בפברואר 1976 נראו שלושה! שניים בבית אורן, ועוד אחד בקלעת נמרוד. ומאז יוק".

הסטטוס בישראל נכתב על ידי יואב פרלמן והוא לקוח מהכתבה "דרוש קאמבק". מומלץ!

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בירגזי שחור


גרף עמודות שבועי

land marks