סנונית רפתות - Hirundo rustica

תיאור המין

 

הסנונית הטיפוסית והמוכרת ביותר.

כמו כל יתר הסנוניות, מעופפת מעולה השוהה זמן רב באוויר ודומה בכך לסיסים יותר מאשר לציפורי השיר עליהן היא נמנית.

כנפיה ארוכות ומחודדות וזנבה מפורץ עמוקות - עם אברות זנב חיצוניות דקות וארוכות.

 

החלקים העליונים שחורים עם ברק כחול, ואילו החלקים התחתונים בהירים (לבנים עד חלודיים, תלוי במופע), הגרון והמצח אדומים, תחומים על ידי סינר שחור בקדמת החזה אבל בתעופה אי אפשר להבחין בחלקים האדומים והראש נראה כהה כולו.

קולנית למדי, קריאתהתעופה "ויט" עליז, הנשנה לרוב פעמיים-שלוש. מרבות לשבת על חוטי חשמל תוך השמעת פטפוט נינוח, לעיתים תוך סינוץ (סידור נוצות) הדדי. קריאת האזהרה דו-הברתית "טסי-ויט" (tsee-wit) מתוח. בעונת הקינון תוקפות בזים המתקרבים לקינן.

 

המעוף מהיר ותזזיתי ומשלב חבטות כנף עמוקות, בכנפיים אסופות למחצה,עם קטעי גלישה תוך כדי פניות חדות והטיות גוף וזנב. לעיתים קרובות עפה הלוך ושוב נמוך מעל לקרקע או מעל מים, ועשויה לשתות מים תוך כדי תעופה.

הזוויגים דומים, אך לזכרים זנב ארוך יותר בממוצע.

 
 

 

מבין הסנוניות השכיחות באזורנו דומות לה במיוחד סנונית המערות וטסית הבתים. שתיהן נבדלות ממנה בעל-שת בהיר ובגרון וחזה לבנים.

מקננת באזורים כפריים וחקלאיים. הקן עשוי בוץ וזרדים, ממוקם בדרך- כלל במבנים בתוך יישובים, ברפתות, אסמים ותחת גשרים - בקרבת שדות ושטחים פתוחים.

הקינון במושבות פזורות, עם מרחקים של כמה עשרות עד מאות מטרים בין הקינים. מחוץ לעונת הקינון מתלהקות ולנות במבנים גדולים או בחישות קנים נרחבות.

 

 

בארץ שני תתי-מין:

H. r. Rustica - מקנן בצפון מערב אפריקה, אירופה וצפון אסיה. חולף שכיח בכל חלקיהארץ וחורף במספרים קטנים. הפרטים ניכרים בגחונם בהיר.

H. r. Transitiva - מקנן במזרח התיכון. חולף, חורף ומקנן שכיח בצפון הארץ ובמרכזה. הפרטים ניכרים בגחונם האדמדם.

 

 

מידות

אורך גוף: 17  - 21 ס"מ (כולל אברות הזנב החיצוניות 3  -  6.5 ס"מ); משקל: 13 - 26 גר'.

 

שם בערבית - סנונו

פירוש השם המדעי – “Hirundo”– סנונית ו –“Rustica” מהמילה “Rusticus” = של הכפר.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

לסנונית הרפתות תפוצה הולארקטית נרחבת, והיא מקננת במרבית שטחן של אירופה, אסיה וצפון-אמריקה וכן בצפון-מערב אפריקה. מרבית האוכלוסיות נודדות וחורפות בדרום-אמריקה, אפריקה ודרום אסיה.

האוכלוסייה העולמית מונה כמאתיים מיליון פרטים (Rich et al. 2004). בצפון אמריקה, מספרי הסנוניות ירדו מעט ב- 40 השנים האחרונות, בעוד שבאירופה מספריהן יציבים (Birdlife International 2012).

 

 

 

בישראל

מקננת שכיחה בצפון הארץ ובמרכזה, דרומה עד לצפון הנגב. אוכלוסייה יציבה מקננת בעמקים הצפוניים ובבקעת הירדן. הקינון מתחיל בחודש מרס.

האוכלוסייה המקייצת מגיעה ארצה במהלך חודש מרס - תחילת אפריל ומתחילה לקנן במחצית השנייה שלאפריל. כמו כן חולפת במספרים גדולים בכל הארץ וחורפת בבקעת הירדן, במישור החוף ובעמקים הצפוניים.

 

בעבר נפגעה מהשימוש בחומרי הדברה דוגמת DDT, כך נעלמה מרבית אוכלוסיית מישור החוף במהלך שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, מאז האוכלוסיה התאוששה במידה רבה והסנוניות שבו לקנן במרבית האזורים.

 

סכנות ואיומים

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - לא בסיכון (LC).

 

 

 

מידע כללי

הסנוניות החורפות מדרום לקו המשווה מתחילות לנדוד כבר בשבוע הראשון של חודש ינואר, אבל שיא הנדידה מתרחש בתחילת חודש מרץ. מכאן האמרה הידועה: "אין סנונית אחת מבשרת את בוא האביב..."

 

סנונית הרפתות מלווה את הציוויליזציה ובאזורים רבים התנחלה בעקבות האדם. הסנונית מעדיפה נופים כפריים ונמנעת ממרכזי ישובים צפופים. בעבר היא דגרה במצוקים ובמערות אבל זה דורות שהיא דוגרת בבתי מגורים, ברפתות, במחסנים, גשרים. אפילו בסמוך למקומות בילוי ומפליא שההמולה, העשן והאורות המסנוורים אינם מפריעים לה כלל.

סנוניות הרפתות שומרות אמונים לקינים שלהן ושבות אליהם מדי שנה. המנהג הזה מייחד את הסנונית מיתר ציפורי השיר, אשר בונות קן חדש לכל מחזור קינון.

עם החזרה לאתרי הקינון, הסנונית תשפץ את הקן במידה ויש צורך בכך - ואם מצב הקן טוב אז רק ריפוד חדש.

 

בבניית הקן משתתפים שני בני הזוג. הם אוספים פתיתי בוץ בפיהם ומדביקים אותם על קיר – בדרך כל מתחת לגג או מרפסת. הריר שברוק אחראי על חוזק הקן ושומר שפתיתי הבוץ לא יתפוררו לאחר שיתייבשו.

בנוסף לפתיתי הבוץ, משמשים לחיזוק הקן גם גבעולים ואניצי קש – בעזרתם אפשר לדעת שמדובר בקן של סנונית רפתות ולא בקן של סנונית מדבר או טסית.

 

נאמנותה של סנונית הרפתות לקינה ידועה עוד מימי קדם – בספרו "תולדות הטבע" מספר פליניוס הזקן על רוכב סוסים ידוע, שהיה נוטל סנוניות מבית ידידו ובתום המירוץ היה צובע אותם בצבעי הסוס המנצח ומשחרר אותן לחופשי. הסנוניות היו שבות מיד אל הקן וכך היה יודע הידיד איזה סוס ניצח במירוץ...

 

האם כבר אז התנהלו הימורים במרוצי סוסים?

"מרוצי סוסים על מסלול שטוח" תועדו באנגליה, בשנת 1174 - כמעט מאה שנים אחרי שפליניוס פרסם את עשרת הכרכים של "תולדות הטבע" בשנת 77 לספירה. לא נתפלא אם הרומאים עסקו בהימורים כבר אז.

 

את תולדות הטבע, דרך אגב, הקדיש פליניוס לחברו הטוב טיטוס פלאביוס אספניאנוס – בנו, ומפקד צבאו, של קיסר רומא.

שבע שנים לפני שפליניוס פרסם את תולדות הטבע, החריב טיטוס  את ירושלים והעלה באש את בית המקדש השני. זה קרה ביום התשעי בחודש אב, בשנת 70 לספירה.

עבודתו של פליניוס נקטעה באופן פתאומי בשנת 79 לספירה, בעקבות התפרצות הר הגעש וזוב. את 27 הכרכים הנוספים של "האנציקלופדיה המקיפה ביותר של העולם העתיק" ערך "פליניוס הצעיר", אחיינו של פליניוס הזקן. האנציקלופדיה כוללת 20,000 ערכים וה"עופות" הם הנושא בכרך מספר 10.

 

צבא רומא השתמש בסנוניות גם בתור "יוני דואר". בספר משנת 1350 מסופר על שתי סנוניות שנלכדו וחגורה כרוכה לגופן, והן שבו עם חגורתן, שנה שנה לקנן באותו קן. זוהי אולי העדות הקדומה ביותר לסימון, או טיבוע, ציפורים.

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בסנונית רפתות


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
16/10/2019 Ma'agan Michael fishponds & beach (general) מעגן מיכאל בריכות וחוף (כללי) 400 Yoav Perlman
16/10/2019 Mt. Kabir הר כביר 4 אורי סעדיה [eBird]
16/10/2019 פארק תעשיה עומר 1 rony livne

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks