עפרוני שחור-זנב - Eremalauda dunni

תיאור המין

עפרוני קטן למדי אך בעל מקור גדול וכבד יחסית. מעט גדול מעפרוני חכלילי. הגוון הכללי חום-חולי בהיר בעל מעט גוון קינמוני, בדומה לעפרוני חכלילי. דגם הראש עדין אך חשוב לזיהוי.

 

טבעת העין לבנבנה. פס שפם כהה עדין יורד מטה מהעין, והכיפה מפוספסת בעדינות. החזה מנוקד בעדינות, וכך גם הגב והשכמות. בתעופה בולט הזנה שהוא שחור כולו מלמטה, ומלמעלה נוצות הזנב המרכזיות חומות ושולי הזנב שחורים. כמו כן בתעופה ניכרת שפת זרימה כהה לכנף. בעל אופי נווד.

דוגר על מישורי צרירים, בנחלים חוליים ובמישורים מדבריים. משוטט במדבריות ובמישורים צחיחים.

 

מידות: אורך גוף: 14 - 15 ס"מ.

 

פירוש השם המדעי - "עפרוני המדבר על שם קפטן דאן". Eremos = מדבר, alauda = עפרוני ו - dunni = קפטן הנרי דאן (1864 - 1952) רופא בצבא הבריטי, ציד ואספן שפעל בסודן, סומליה, אתיופיה והודו.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

בעולם קיימות שתי אוכלוסיות מובחנות, המחולקות לשני תתי מינים, שעשויים להיות אף מינים נפרדים: תת המין dunni דוגר לרוחב אפריקה מדרום לסהרה, מסודן דרך צ'אד, ניגר ומאלי עד לדרום מרוקו.

תת המין  eremodites ("צולל מדברי") דוגר בעיקר בחצי האי ערב, והוא המופיע בישראל.

 

בישראל

מזדמן נדיר אך קבוע למדי, בעיקר בתחילת האביב בערבה ובנגב הדרומי.

לעתים רחוקות מזדמן למרכז הארץ ולצפונה. בהתאם לאופיו הנווד, הוא דוגר נדיר ביותר ולא קבוע בישראל, לאחר אירועי גשם קיצוניים בדרום הארץ.

 

 

רישום של עפרוני שחור-זנב מתוך מחברת התצפיות של עמית גפן ז"ל.

הכירו את עמית והיכנסו אל מחברת התצפיות שלו. להגדלה - לחצו על התמונה.

 

הקינון הראשון תועד באביב 1988 לאחר גשמי חורף אדירים בערבה המרכזית. לאחר מכן התרחשו עוד מספר אירועי דגירה קטנים יותר, אך באביב 2010, בדומה לעפרוני עב-מקור, התרחש שוב אירוע דגירה רחב היקף שכלל עשרות או מאות זוגות במספר אתרים בנגב הדרומי ובערבה.


 

ערך זה נכתב על ידי יואב פרלמן ממרכז הצפרות הישראלי

 

 
 
 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בעפרוני שחור-זנב


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
10/02/2018 נגב דרומי 1 Anton Liebermann
10/02/2018 ביקעת עובדה 1 שחר שלו
12/04/2017 חוף הצוק 1 דביר רודניקי

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks