צחיחן שחור-כיפה - Eremopterix nigriceps

תיאור המין

אחד מהעפרונים הנאים באזורינו - הזכר כמובן!

מצוי בנופים מדבריים ומדבריים למחצה עם שיחים ועצים פזורים, שיהיה קצת צל - שלא יתבשל…

זעיר, בגודל של בזבוז, עם ראש גדול יחסית. לזכר בוגר לבוש ייחודי שאין לטעות בו: החלקים התחתונים שחורים, החלקים העליונים חוליים ולראש דגם נאה ובולט - שחור ולבן.

 

הנקבה נראית כמו עוד עפרוני טיפוסי - החלקים העליונים חוליים, פספוס עדין על הכיפה והחלקים התחתונים לבנבנים. אז איך יודעים שהיא זאת היא???

נתחיל מהמקור, שאצל הצחיחנים הוא אפור בהיר ודי מגושם. גם לזנב יש דגם ייחודי - הדומה לדגם הזנב של עפרוני שחור-זנב: צידי הזנב שחרחרים ואילו האברות המרכזיות בצבע חולי.

 

לצחיחן שחור-הכיפה יש כנף עגלגלה ואחד מסימני הזיהוי החשובים נראה דווקא כאשר הצחיחן עומד על הקרקע, עם כנף אסופה ללא חישוף אברות בכלל! כלומר - אברות היד אינן בולטות מעבר לנוצות השלישוניות.

סימן זיהוי נוסף, הפעם בשעת המעוף - הוא תת כנף כהה אצל הנקבה ושחרחרה אצל הזכר.

 

מידות

אורך גוף: 11.5 - 12.5

 

פירוש השם המדעי: "כנף-מדבר שחור-ראש" - Eremos = מדבר, pterux = כנף. Niger = שחור ו- ceps = ראש.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

שלושה תתי מינים מוכרים:

צחיחן שחור-כיפה - E. n. Nigriceps ("שחור-ראש") - איי כף ורדה

צחיחן סהרה - E.n. albifrons ("לבן-מצח") - רצועת הסאהל שמדרום לסהרה, ממאוריטניה וסנגל, מזרחה לסודן.

צחיחן שחור-כיפה "מזרחי" - E.n. melanauchen ("שחור-עורף") - מזרח סודן, סומליה, ערב, דרום עיראק, איראן, פקיסטן והודו.

 

בישראל

מזדמן נדיר מאוד.

משוטט לא סדיר - בחורפים מסוימים עשוי להתפרץ עם מיני עפרונים נוספים לאזור הערבה. יתכן שמין זה אף קינן בארץ. נעדר ברוב השנים ונצפה בדרך כלל באביב ובחורף.

 

מידע כללי

בחום היום הצחיחן דואג להימצא בצל. לעתים הוא מאמץ לעצמו מחילות של לטאות גדולות. במקרים אחרים הוא מרפרף כשרגליו משורבבות או ניצב נגד כיוון הרוח בכנפיים שמוטות - כך הוא מגדיל את שטח הפנים הבא במגע עם האוויר הנע...

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בצחיחן שחור-כיפה


גרף עמודות שבועי

מאמרים

תגובות והערות

land marks