בולבול ממושקף - Pycnonotus xanthopygos

תיאור המין

הבולבול הוא אחת הציפורים המוכרות בישראל - הוא מצוי ביותר בכל רחבי הארץ, מדן ועד אילת. השת הצהוב, האופי התוסס (ביחד עם החזות ה"פרחחית") והשירה הערבה שצליליה בוקעים לפני עלות השחר הם שגרמו לבולבול להיות כל כך מוכר ואהוד.

 

בעבר היה הבולבול ציפור של נאות-מדבר, חורשים ובוסתנים, אבל הבולבולים הפיקחים הסתגלו במהרה גם לסביבות ישובים כפריים, גינות נוי ופארקים בלב ערים. הבולבול גדול במידה ניכרת מדרור, ובעל זנב ארוך, מעוגל ומלא. ראשו שחור ועיניו מוקפות בטבעת בהירה המשווה לו את החזות הממושקפת. הגוון הכללי אפור, כהה יותר בגב ובכנפיים ובהיר מעט יותר בחזה ובבטן. התת-שת בולט בצבעו הצהוב. בדרך כלל אינו מעופף למרחקים ארוכים, אלא "מדלג" מעץ לעץ. מעופו בלתי יציב, ישר או גלי מעט, עם פתיחה ואיסוף לסירוגין של הזנב. הכנפיים רחבות ומעוגלות.

 

התפריט של הבולבול רחב ומגוון: פירות קטנים כמו תות עץ ואזדרכת מצויה נבלעים בשלמותם. פירות גדולים יותר כמו שסק ותמר הבולבול לא מסוגל לבלוע ולכן הוא נוגס בהם ואם נודה באמת - הבולבול הוא משחית פירות מקצועי.

כשהבולבולים מאתרים עץ עמוס פירות בשלים, הם טורחים להזמין את כל הבולבולים מהנחלות השכנות, כולל פרטים צעירים חסרי נחלה, עד שמתקבל "אספסוף" בן עשרות ואפילו מאות פרטים שנוגסים "מכל הבא ליד" והנזק בהתאם.

בולבולים לוכדים חרקים בחיפוש פעיל, אבל גם מנקודות תצפית. בחורף, כאשר המזון אינו מצוי בשפע, הם אוכלים גם נמלים ושבלולים. במקרים נדירים יותר, גם פגרים של ציפורי שיר קטנות, חרדונים ועכברים.

 

 

מידות

אורך גוף: 19 - 21 ס"מ. משקל: 28 - 47 גר'.

 

שם בערבית - בולבול ("זמיר")

פירוש השם המדעי - "עב-גב צהוב-שת" - Puknos - עבה/קומפקטי ו- noton - גב. המשך השם: xanthos - צהוב ו- pugos - שת.

שונות ומופעים - מונוטיפי (בעל תת-מין יחיד)

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

מקנן בבוסתנים של עצים מכל המינים, במטעי תמרים, בגינות בישובים, וגם בחורשים ובשדות בור. בבתי גידול מדבריים מאכלס ערוצי וואדיות עם עצים ושיחים מפותחים. תפוצתו מצומצמת למדי וכוללת את דרום תורכיה, מערב סוריה, לבנון, ישראל, ירדן וחצי האי ערב.

מגמות

נמצא במגמת עלייה מתמשכת ומתפשט בעקבות הרחבת תחומי ישובים והתפתחות חקלאות שלחין.

(del Hoyo et al. 2005)

 

בישראל

יציב שכיח מאוד בכל חלקי הארץ. באזורים צחיחים בדרום הנגב מוגבל לוואדיות עם צמחיה מפותחת ולתחומי ישובים. מוגדר כמזיק חקלאי, במיוחד למטעים של עצי פרי.

 

 

מידע כללי

הבולבולים אוהבים מאוד לבלות בצמדים, לאו דווקא זכר ונקבה וגם אם כן, אז לא תמיד למטרות רבייה. הם נשארים קרובים זה לזה במשך רוב שעות היום ונהנים מאוד מקרבתו של בן או בת הזוג. הבולבולים נהנים להתחכך זה בזה, לסרק את נוצותיו של בן הזוג ולישון יחד במקום לינה קבוע.

 

טיפוח הדדי

צילום: גדעון פרלמן

 

הבלבולים הם חלק בלתי נפרד מחיי התרבות של ילדי ארץ ישראל: בשירו "בולבול למה ככה?" (משנת 1966) כותב המשורר ע. הלל על בולבול צהוב שת שמלווה את השמש מזריחתה ועד לשקיעתה, וכמובן שיש את הבולבולים מהשיר "מקהלה עליזה" של לאה נאור: "אנחנו גם ללא מילים נורא מתבלבלים..." ובנוסף שפע של "בילבול ובילבל..." בשורות הפזמון.

הבולבול צהוב השת היה מועמד חזק בבחירת "הציפור הלאומית של ישראל". ראש מטה הבחירות של הבולבול, עמיר בלבן (מנהל המרכז לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע) טען ל"כפילויות ואי סדרים..." בבדיקת קולות הבוחרים - מה שהוביל, בסופו של דבר, לבחירתה של הדוכיפת כציפור הלאומית, אך מעולם לא הצליח להוכיח את טענותיו.

 

ערך זה נכתב על ידי חוקר הציפורים אסף מירוז

 

 
 
 
 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בבולבול ממושקף


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
21/08/2019 90, אילת, מחוז הדרום, IL (29.638, 34.99) 25 Klil Zaitlin [eBird]
21/08/2019 כפר סבא 5 Rick J. Pelleg [eBird]
21/08/2019 ראש העין 2 tomer admon

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks