עלווית חורף - Phylloscopus collybita

תיאור המין

עלווית החורף קיבלה את שמה מכיוון שהיא מבלה את החורף בישראל. אבל לאחרונה אנשי מרכז הצפרות הישראלי גילו לא מעט עלוויות חורף בחרמון - גם בחודשי הקיץ, והן אפילו מקננות שם.

אחת מין הקטנות והעדינות שבציפורי ישראל, ניכרת בחלקי גופה העליונים הירקרקים - צהובים, בבטנה הלבנבנה, ברגליה הכהות ובמקורה העדין.

הגבה קצרה ועדינה, בעלת חישוף אברות קצר יחסית וללא פסי כנף.

עלוויות חורף יערות, בעיקר של עצים גבוהים, אבל גם בסבך שיחים, בפארקים עירוניים ובגינות בתים במקומות ישוב.

חלק מהאוכלוסיות המזרחיות כהות יותר ונוטות לצבעים קרים יחסית.

 

כל מיני העלוויות עשויים לבלבל, אך הדומה ביותר היא העלוית האפורה, שניכרת במבנה גוף מאורך יותר, חישוף אברות בולט, רגליים בהירות יותר, ואף כשהן כהות

לא שחורות ממש, ושירה שונה.

 

מידות

אורך גוף: 10 - 12 ס"מ. מוטת כנפיים: 17.8 - 20.8 ס"מ. משקל ממוצע: 7 גר'.

 

השם בערבית - נקשארה צנאבייה.

פירוש השם המדעי: חלפן הכספים הצופה מין העלים.

אהבתה לעלוות העצים הגבוהים, והניתור הלוך וחזור בעקבות חרקים העניק לסוג כולו את השם - Scopus - "צופה" ו- phyllos - עלווה. כלומר - "צופה מבין העלים.

שם המין - Collybita מקורו מ- Kolloistes - "חלפן כספים", בזכות שירתה המונוטונית והעדינה המזכירה צלצול מטבעות. בשפות רבות שמה נגזר משירתה - "צ'יף צ'ף", "צילפ צלפ" ועוד.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

תפוצתן של עלוויות החורף משתרעת על פני רוב שטחן של אירופה ואסיה, מזרחה מסיביר וצפונה ובנוסף גם אוכלוסיות קטנות שמקננות בצפון מערב אפריקה, טורקיה ואיראן. רוב האוכלוסיה נודדת לדרום אירופה ומזרחה, אגן הים התיכון, דרום אסיה וצפון אפריקה.

 

שלושה תתי מינים מצויים באזורינו:

P. c. collybita - מקנן במזרח אירופה וחורף באגן הים התיכון וצפון אפריקה.

P. c. abietinus - מקנן בארצות סקנדינביה וצפון רוסיה, חורף בדרום מזרח אירופה, צפון מזרח אפריקה עד מערב איראן. תת-מין זה מתאפיין בגוונים אפורים יותר בחלקים העליונים, הגבה צהובה והבטן לבנה. (abietinus - עץ אשוח)

P. (c.) tristis - עלווית (חורף) סיבירת. דוגרת בטייגה מהרי אורל ומזרחה. חורפת בעיקר בהודו.

 

אוכלוסית עלוויות החורף יציבה. שינוי והרס בתי גידול לטובת פיתוח וחקלאות, טריפה על ידי חתולים וטורפים "טבעיים", לכידה מסיבית בארצות המצויות בנתיב הנדידה "לשם ההנאה" והתנגשויות בחלונות ומבנים גבוהים.

הרס בתי גידול הוא האיום המרכזי, לעת עתה, ועלול לפגוע באוכלוסיה בעתיד.

 

בישראל

חורפת נפוצה ביותר בכל חלקי הארץ. מגיעה אלינו בתחילת אוקטובר ועוזבת באפריל. ניתן לראות ולשמוע אותה בחודשי החורף, כשהיא מלקטת חרקים זעירים בין ענפי עצים ושיחים. כאמור, לאחרונה נמצאה "אוכלוסיה" קטנה שמקייצת ואף מקננת בחרמון.

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בעלווית חורף


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
14/07/2019 הר דב 3 Yehonatan Halevi [eBird]
25/06/2019 Mt. Hermon--drinking pools and lower cable station רכבל תחתון ובריכות השלגה 2 Jonathan Meyrav
14/06/2019 חרמון רכבל תחתון 1 Ori Davidor

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks