סבכי קוצים - Sylvia communis

תיאור המין

"סנונית אחת אינה מבשרת את בוא האביב"

אך האם הופעתו של סבכי הקוצים כן? ומדוע? המשיכו לקרוא ותגלו.

 

ציפור שיר קטנה, בעלת מקור דק (המשמש לתפיסת חרקים) עם שוליים בהירים, גוף מוצק וזנב ארוך עם שוליים לבנים.

קיימת דו-צורתיות זוויגית. דהיינו, הזכר והנקבה הבוגרים נבדלים במראם. שני הזוויגים מראים גרון לבן, גב חום-אפור וכנפיים הניכרות בשוליים חומים עבים עם מרכזים שחורים של הנוצות השלישוניות והסוככות הגדולות (זה זמן טוב ללמוד קצת על מבנה הציפור...).  לזכר ראש אפור הנבדל מהגב החום וחזה בגווני ורוד-חום בעוד לנקבה צבע ראש חום-אפור כצבע הגב וחלקים תחתונים בצבע לבן בז'.

מעופו מעט כבד ומסורבל ביחס לסבכים קטנים אחרים.

 

סבכי הקוצים דומה לסבכי ערבות, סבכי רונן ולעתים ניתן גם לבלבלו עם סבכי טוחנים.

 

אז איך מבדילים?

סבכי טוחנים: הדמיון בין סבכי קוצים לסבכי טוחנים מתחיל (ונגמר!) בגרון הלבן. מעבר לכך; המידות הקטנות, צבע הכנף, צבע הרגלים, הזנב הקצר והיעדר טבעת עין לבנה מבדילים אותו לחלוטין מסבכי קוצים.

סבכי רונן: בכדי לא להסתבך יתר על המידה בפרטי הפרטים, נאמר רק שסבכי רונן בעל כנפיים בצבע אפור עם שולי נוצות לבנים וללא רמז לצבע החום שמאפיין את סבכי הקוצים.

סבכי ערבות: זהו הסבכי הדומה ביותר לסבכי קוצים. נבדל ממנו בממדי הגוף הקטנים יותר, בטבעת העין הלבנה והבולטת (אצל סבכי קוצים הקשת התחתונה בטבעת חלשה יותר) ובכתם כנף חום אחיד ופחות "מלוכלך" בשחור כמו אצל סבכי הקוצים.

 

זיהוי סבכיים בשדה הוא תורה בפני עצמה ואין תחליף ליציאה לשטח ולניסיונות הזיהוי "על רטוב".

מה שעוד יכול לעזור בזיהוי הציפור בשדה הוא היכרות עם מאפייני ההתנהגות (לדוגמה: ביישנית ונסתרת או גלויה בראש השיח), השכיחות (נדירה או נפוצה), בית גידול מועדף (לדוגמה עצים או נוף שיחים פתוח), קולות (אפשר לזהות גם מבלי לראות!) וזמני ההופעה בארץ (במקרה של נדידה).

בהצלחה!

 

בית הגידול המועדף על סבכי הקוצים הוא שטחים פתוחים של שיחים נמוכים, משוכות של שיחים ליד אזורים חקלאיים ושולי יערות וחורשים פתוחים.

 

מידות

אורך גופו 13-15 ס"מ ומשקלו 14-23 גרם.

 

מקור השם

שמו בערבית: זורייקה פיראני

מקור שמו המדעי: Sylvia בלטינית פירושה: סבך. Communis בלטינית פירושה: נפוץ או שכיח. אכן זהו סבכי שכיח בעל תפוצה גאוגרפית רחבה.

 

 

 

 

תפוצה עולמית ומגמות אוכלוסין

 

סבכי הקוצים, כפי שמעידים עליו שמותיו האנגלי והלטיני, הוא אחד המינים הנפוצים מבין הסבכיים.

מקייץ ומקנן בצפון מערב אפריקה, במרבית אירופה (למעט צפון סקנדינביה), מערב ומרכז אסיה עד אזור אגם באיקל ובאזור הלבנט (ישראל, לבנון, ירדן, סוריה וצפון איראן).

 

כל אוכלוסיותיו נודדות.

חורף באזורים הטרופים ובדרומה של אפריקה וכן בדרום מערב אסיה ובחצי האי ערב.

בתחום תפוצתו ידועים כיום 4 תתי מינים נפרדים. ידועים מופעי ביניים רבים שהם תוצאה של רבייה בין פרטים מתתי מינים שונים (הדורם שיריחי, 1996).

 

בישראל

חולף מצוי בסתיו ובולט יותר באביב במרבית אזורי הארץ. תת המין S. c. icterops מקייץ ומקנן באקלים ים תיכוני וחצי מדברי בעיקר בצפון ובמרכז הארץ, ממורדות החרמון ועד צפון הנגב המערבי.

 

האוכלוסיות המקננות מקדימות לשוב מאפריקה לאזורי הקינון כך שניתן לראות את ראשוני הנודדים החל מסוף ינואר ותחילת פברואר! (עיצומו של החורף שלנו הוא בבחינת תחילת האביב שלהם).

עיקר נדידת האביב מתרחש במרץ-אפריל והיא נמשכת עד יוני. כחודש אחר כך, כבר באמצע יולי, מגיעים נודדי הסתיו הראשונים בדרכם לאפריקה. נדידת הסתיו נמשכת עד נובמבר ועיקרה בחודשים אוגוסט-ספטמבר.   

 

מצב שימור

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון  (LC).

סטטוס שימור אזורי –  לא בסיכון  (LC).

 

 

 

 

מידע כללי

בשובם מאזורי החריפה באפריקה מגיעים הזכרים מעט לפני הנקבות.

הם תופסים טריטוריות עליהן הם מכריזים בשירה רמה מראש השיחים ובהמשך גם תוך כדי מעופי ראווה טיפוסיים: הם מטפסים  לגובה של 20-30 מ' באוויר ומנמיכים בהדרגה - מדי פעם עוצרים ושוהים באוויר כשכנפיהם מתוחות מעלה ורגליהם שמוטות מטה.

כל זאת בכדי להכריז קבל עם ועדה מי הוא "בעל הבית" כאן ולהשוויץ בפני עלמות החן באזור ביכולותיו.

 

ניזון בעיקר מחרקים, אך לא "יזרוק מהצלחת" גם פרות קטנים ועסיסיים (בעיקר לאחר סיום עונת הקינון).

 

 

ערך זה נכתב על ידי דותן יושע ממרכז הצפרות הישראלי

 

 

 
 
 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בסבכי קוצים


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
16/08/2019 Yeruham Lake פארק אגם ירוחם 2 rony livne
16/08/2019 Yeruham Lake פארק אגם ירוחם 2 צבי שוורצפוקס
10/08/2019 הכרמל צפון 1 Nicholaus Pumphrey [eBird]

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks