חמריה חלודת-זנב - Cercotrichas galactotes

תיאור המין

כיצד משפיעה פעילותו של האדם על החמריה? לטוב או לרע?

כנראה שגם וגם. איך, כמה ולמה? המשיכו לקרוא ותגלו.

 

החמריה מצטיינת ברגליים ארוכות המתאימות לניתורים ושיחור מזון על הקרקע. מקורה ארוך וצר - מתאים לצייד חרקים אשר מהווים את עיקר מזונה. הזנב האופייני ארוך ומדורג.

 

החמריה נוטה לזקור את זנבה כלפי מעלה ולפרוס אותו לראווה כמניפה. דגם הפנים מתאפיין בפס גבה לבן, מתחתיו פס עין שחור ולחיים וגרון לבנים. הגב חום בהיר או אפרפר (משתנה בין תתי-המינים). הזנב והעל שת בצבע חום אדמוני. קצות נוצות הזנב (למעט 2 הנוצות המרכזיות והארוכות) לבנים עם כתם שחור המפריד בינם לבין הזנב האדמוני. דגם הזנב אינו נראה כאשר הוא סגור אך נחשף בעת פריסתו.    

מבכרת אזורים יבשים יחסית, עם חורשות דלילות או מטעים, שיחים ומשוכות. לעתים גם בקרבת מגורי אדם.

החמריה דומה בצבעיה, בגודלה ובהרגלה לשהות על הקרקע לעתים לזמירים הנראים בארצנו. נבדלת מהם בדגמי הפנים והזנב שתוארו לעיל ובמקור הצר והארוך מעט יותר.

 

 

מידות

אורך גופה 15-17 ס"מ. משקל 20-24 גרם.

 

השם בערבית: אבו חינא אל-אחראש. ציפור החורש בצבע החינה.

הזנב החלוד וגווני החום בחלקיה העליונים העניקו לחמריה את שמה בעברית, בערבית ובאנגלית.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

מקננת בדרום אירופה, מזרחה לטורקיה, הלבנט עד פקיסטן וקזחסטן במזרח וכן בצפון אפריקה. אוכלוסיות אלה נודדות ברובן, וחורפות בעיקר באפריקה מדרום לסהרה בהודו ובחצי האי ערב. באפריקה קיימות גם אוכלוסיות יציבות. בתחום תפוצה ידועים 4 תת-מינים. שלושה מהם נצפים בישראל.

 

בישראל

בישראל ניתן לצפות ב-3 תתי מינים הפרוסים לכל רוחב אזור התפוצה הפליארקטי.

תת-המין  E. g. galactotes מגיע מאזורי התפוצה המערביים והנו השכיח מבין תתי-המינים בישראל. חולף נפוץ בכל חלקי הארץ ומקנן במרבית אזורי האקלים עד לגובה של 1400 מ'.

תת-המין E. g. syriacus נפוץ בדר' מז' אירופה, טורקיה וסוריה. חולף לא שכיח בישראל בעיקר בנדידת האביב במזרח הארץ.

תת-המין E. g.familiaris מגיע מאזורי התפוצה המזרחיים של המין באזור קזחסטן וגם הוא חולף נדיר בעיקר באביב באזורים המזרחיים של ישראל.

 

בישראל החמריה חלודת-הזנב מוגדרת כמין ש"עתידו בסכנה" בעיקר בגלל הרס מקומות חיות. בשנות ה- 80 גודלה של האוכלוסייה המקננת נאמד בכשישים אלף פרטים, היום מעריכים כי מספר הפרטים המקננים הוא 24,000 בלבד.

 

נדידת האביב מתרחשת בעיקר בחודשים אפריל מאי. זהו גם הזמן שבה מתחילה עונת הקינון אשר מסתיימת בסביבות ספטמבר. זוגות רבים מקיימים שני מחזורי דגירה במהלך העונה. עיקר נדידת הסתיו מתרחש בחודשים אוגוסט-ספטמבר.

 

מידע כללי

בראשית שנותיה של מדינת ישראל נהגו לפזר חומרי הדברה כנגד מזיקים (חרקים ומכרסמים) בשטחים החקלאיים מבלי להיות מודעים לטיב החומרים ולהשלכות העתידיות של השימוש בהם.

אותם חומרי הדברה היו מאוד יעילים והיטיבו לטפל במזיקים. אולם, מה שלא ידעו אז, שאותם חומרים אינם מתפרקים במהרה וממשיכים להתקיים בצורתם הרעילה והמסוכנת בתוך גופם של המזיקים. המזיקים ה"מסוממים", רגע לפני שנפחו את נשימתם, הפכו להיות טרף קל עבור אותם בעלי חיים הניזונים מהם. לפתע לא היה עוד צורך להתאמץ כל כך בכדי למצוא מזון. הוא הפך זמין וקל להשגה.

 

עופות רבים הניזונים מחרקים נפגעו בצורה אנושה. כל חרק הותיר בגוף כמות קטנה של רעל פעיל ומסוכן. כמויות הרעלים הצטברו במהירות בגוף העופות עד שעברו את הרמה הקריטית וגרמו למוות. הרעלה זו קרויה הרעלה משנית.

 

עופות רבים שקננו והתרבו בישראל נעלמו כמעט לחלוטין וחלקם נעלמו מהנוף המקומי כמקננים. הרעלים קטלו ללא אבחנה. ציפורי שיר, עופות דורסים וגם יונקים רבים אשר ניזונו מאותם מכרסמים מורעלים. כולם נפגעו. אוכלוסיית התן הזהוב כמעט והוכחדה באותם ימים.

 

כציפור שניזונה בעיקר מחרקים, נראה כי גם החמריה חלודת-הזנב נפלה קורבן לשימוש באותם חומרים קטלניים. האוכלוסייה שלה הצטמצמה רבות. ממקננת שכיחה היא הפכה לציפור נדירה בנוף ארצנו.

ההבנה וההכרה בהשלכות הקשות של השימוש באותם חומרים והחלפתם בחומרים "ידידותיים" יותר, אשר מתפרקים מהר יותר ואינם מצטברים בגוף הטורף הביאו לשינוי במגמה. החל משנות ה-70 נרשמה התאוששות של מיני עופות ויונקים רבים בישראל.

במקרה של החמריה לא נמצאו הוכחות ישירות להשפעה של חומרי ההדברה על גודל האוכלוסייה שלה. אולם אותם השינויים שנרשמו בקרב מינים שנפגעו באופן מובהק מחומרי ההדברה התרחשו במקביל בקרב אוכלוסיות ציפורי השיר שניזונות מחרקים. ומגמת ההתאוששות החלה בד בבד עם החלפת חומרי ההדברה.

 

מנגד, ניתן לראות כיצד הביאה פעילותו של האדם להתרחבות האוכלוסיות של החמריה בישראל. מגמת הגידול של ההתיישבות בדרום הארץ ובערבה בפרט והתפשטות שטחי החקלאות וזמינות המים הביאו להתפשטות של אוכלוסיית החמריה דרומה.

כנראה שהמספרים עדיין נמוכים מאלה טרום הקמת המדינה, אך לשמחתנו ניתן היום לראות חמריות במרבית האזורים בארץ. עומדות בראש הצמח ושרות את שירתן הנעימה או מקפצות על הקרקע בחינניות.

צאו, צפו ותיהנו.

 

ערך זה נכתב על ידי דותן יושע

 
 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בחמריה חלודת-זנב


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
24/08/2019 Eilat--KM20 Flamingo Pools בריכות המלח ק"מ 20 6 Yoav Perlman
24/08/2019 Eilat--KM20 Flamingo Pools בריכות המלח ק"מ 20 6 תמר זילברשטיין
24/08/2019 Eilat--KM20 Flamingo Pools בריכות המלח ק"מ 20 6 rony livne

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks