חכלילית אדומת-גב - Phoenicurus erythronotus

תיאור המין

חכלילית קטנה ויפת מראה.

מקום חיותה משתנה: בעונת הקינון היא מעדיפה יערות גבוהים - עד גובה של 5,400 מטרים ואילו באזורי החריפה מעדיפה מקומות חיות יבשים יותר, המציעים נוף סלעי עם צמחייה דלילה.

החכלילית אדומת-הגב זכתה בשמה בזכות לבוש הקיץ היפהפה של הזכר. הגב אדום-כתום, גם הגרון, החזה והזנב. שתי נוצות הזנב המרכזיות, דרך אגב, חומות ולכן כאשר הזנב אסוף קשה יותר להבחין בצבען העז. אבל בתעופה רואים אותן היטב.

הבטן לבנבנה, הכנפיים שחרחרות ומקושטות בפס לבן. פניו של הזכר שחורים ומנוגדים לכיפה והעורף האפורים.

 

הנקבה, מה לעשות, פשוט משעממת בהשוואה לבן זוגה הדוגמן. החלקים העליונים חומים-אפורים, הכנפיים כהות והחלקים התחתונים לבנבנים. רק בזנב ובצידי השת יש רמז לאותו אדום מיוחד.

כמו כל החכליליות, גם אדומת-הגב ניזונה בעיקר מחרקים. צידי המקור מצוידים בזיפים זעירים שמסייעים לחכלילית לנתב את מזונה אל לועה ומגנים על עיניה הרגישות מפני גפיים נוקשים של חרקים…

 

מידות

אורך גוף: 15 ס"מ. משקל: 15 - 22 ס"מ.

 

 

 

פירוש השם המדעי - Phoenicurus - "חכלילית זנב". המשך השם - "אדומת-גב". eruthros - אדום ו - natos - גב.

באנגלית - rufous-backed redstart כלומר חכלילית אדומת-גב ובנוסף היא מוכרת גם בשם Eversmann's redstart על שם הביולוג הגרמני אדוארד פרידריך אוורסמן, שתיאר אותה לראשונה.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

מקננת בהרים של מרכז אסיה - מרכס הטיין שאן (הרי הרוח - צומת הגבולות של קזחסטן, קירגיסטן, אוזבקיסטן ומערב סין) וצפון מזרחה עד להרי האלטאי המשקיפים על ימת בייקאל. בעוד שחליליות רבות יורדות לאזורים נמוכים יותר, אחרות מבצעות נדידות ארוכות טווח לדרום עיראק, איראן ופקיסטן ומזרחה משם לרגלי ההימלאיה באזוא קשמיר. מספרים קטנים חורפים בערב.

 

 

בישראל

מזדמנת נדירה ביותר עם תצפית אחת בחורף 88 - רמת הגולן.

 

סטטוס שימור בינלאומי - ללא חשש (LC)

סטטוס שימור אזור - לא רלוונטי, אינה דוגרת בישראל

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בחכלילית אדומת-גב


גרף עמודות שבועי

land marks