סלעית אירופית - Oenanthe oenanthe

תיאור המין

תנו כבוד!!!

אחת המתמודדות המובילות על התואר "שיאנית ציפורי השיר בנדידה".

במחקר שבו הוצמדו אוגרי נתונים לסלעיות אירופיות נמצא שחלק מהאוכלוסיות עוברות כ-30,000 ק"מ בשנה בנדידתן מאזורי הקינון הצפוניים לאזורי החריפה באפריקה ובחזרה.

 

והנה עוד כמה נתונים שיבהירו את גודל ההישג:

סלעית אירופית שוקלת כ-25 גרם בלבד (כמו 5 כפיות סוכר, למתקשים שביננו).

המרחק מהקוטב הצפוני לקוטב הדרומי הוא 20,000 ק"מ - הן עושות את המרחק הזה פעם וחצי!

הנדידה נעשית בתעופה אקטיבית, זאת אומרת - הסלעית מנפנפת בכנפיה "כוווווול" הדרך.

הסלעיות עושות מרחק זה כל שנה ושנה.

 


 

ציפור שיר בינונית (כגודלו של דרור הבית) השייכת למשפחת חטפיות העולם הישן (Muscicapidae).

החוקרים והמעמיקים בינכם יגלו כי בספרי צפרות רבים היא מופיעה תחת משפחת הקיכליים (Turdidae) אליה משתייך לדוגמה השחרור. השינוי נובע מההתפתחות המתמשכת בחקר בעלי החיים (בעיקר בתחום הגנטי) המאפשר שיוך סיסטמטי מדויק יותר.

 

מהשיוך המשפחתי ניתן ללמוד כי הסלעיות ניזונות מחרקים. אולם להבדיל ממרבית החטפיות אשר מבלות בעמדות תצפית מוגבהות ומהן מזנקות במעוף מהיר וקצר אל עבר חרקים מעופפים, הסלעיות מבלות רוב זמנן על סלעים וקרקע חשופה (ומכאן שמן). הרגליים הארוכות מותאמות לריצה ודילודים על הקרקע והמקור הדק ללכידת חרקים.

 

ניכרת בעל-שת לבן (כמרבית מיני הסלעיות) ודגם זנב אופייני בצורת T  שחור הפוך על רקע לבן.

קיימת דו-צורתיות זוויגית ועונתית, או בשפת העם קיים הבדל במראה החיצוני בין הזכרים לבין הנקבות וכן בין הלבוש באביב-קיץ לבין הלבוש בסתיו-חורף.

 

באביב-קיץ זכר בוגר נבדל מכל מיני הסלעיות האחרים בצבע האפור-תכול של הכיפה העורף והגב. הכנפיים שחורות. פס הגבה והמצח לבנים. כתם שחור נמשך מבסיס המקור עד מעבר לעין. הגרון והחזה בצבע בז'-צהבהב. הבטן לבנה. בסתיו-חורף צבעי האפור-תכול מתחלפים בגוון חום. הכנפיים שחורות אך שולי הנוצות צהבהבים והכתם השחור שמעבר לעין מצטמצם מאוד.

 

הנקבות דומות לזכרים בלבוש הסתוי ולהבדיל מבנות אנוש אינן מחליפות את המלתחה בצורה משמעותית בין העונות (תודה רבה).

מבולבלים? כי בכלל לא הזכרנו את ההבדלים בין הבוגרים לצעירים.....

 

מקננת ומבלה מרבית זמנה על קרקע בנופים פתוחים. לעתים גם בשטחים לחים ובשדות חקלאיים. הקן יכול להיות בתוך סדקי סלע, חור בגדר אבן או מחילה של מכרסם.

 

מידות

אורך גוף 14 - 16 ס"מ. מוטת כנפיים 28 - 31 ס"מ. משקל 19 - 28 גרם.

 

מקור השם

השם בערבית: אבו בליק

מקור השם המדעי - Oenanthe מורכב מחיבור של יין (ainos ביוונית) ופרח (anthos ביוונית) והמשמעות היא הציפור אשר חוזרת ליוון באביב עת פורחים הכרמים.

מקור השם האנגלי אינו קשור לא בחיטה (wheat) ולא באוזן (ear). אחד ההסברים למקור השם מעט יותר עסיסי והוא נובע ככל הנראה מעיוות מונח סלנג בריטי שפירושו "תחת לבן" (white arse) על שום העל-שת הלבן האופייני.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

התפוצה הנרחבת ביותר מבין כל מיני הסלעיות. משתרעת על פני כל אירופה, מרכז וצפון אסיה עם חדירה לצפון מערב אמריקה (אלסקה וקנדה) וכן בגרינלנד וצפון מזרח קנדה. מרבית האוכלוסיות חורפות באפריקה מדרום לסהרה ובמזרחה.

בתחום תפוצתה הוגדרו 7 תת מינים. שניים מהם נצפים בישראל.

 

בישראל

תת המין הנפוץ O. o. oenanthe אשר מקנן ממערב אירופה עד מזרח אסיה וצפון סיביר הינו חולף מצוי בכל חלקי הארץ.

נדידת הסתיו: אוגוסט עד דצמבר. גלים עיקריים ספטמבר-אוקטובר.

נדידת האביב: פברואר עד יוני. גלי נדידה עיקריים מרץ-מאי.

 

חורפת נדירה בצפון הנגב. תת המין הדרומי O.o.libanotica (מרכז אירופה, צפון המזרח התיכון, הלבנט עד מונגוליה) מקנן מקומי שכיח בחרמון ברום של מעל 1400 מ' וחורף נדיר. האוכלוסיה הדוגרת מגיעה באפריל ונשארת עד אקטובר. בזמן זה עשויה להספיק להשלים שני מחזורי קינון לרוב בקנים שונים.

 

מצב שימור

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון  (LC).

סטטוס שימור אזורי - ללא חשש (LC).

 

מידע כללי

 

מה מניע את הסלעית האירופית המקננת בצפון מזרח אמריקה לחצות 2,500 קילומטרים מעל האוקינוס האטלנטי ללא אפשרות חנית ביניים (!) בדרכה לחרוף באפריקה? מדוע אוכלוסיה אחרת אשר מקננת בצפון מערב אלסקה חוצה את כל אסיה וגומעת 15,000 ק"מ רק בכדי להגיע לאפריקה ולא בוחרת לחרוף באזורים קרובים יותר בדרום אסיה?

 

שאלות אלה עומדות בבסיס אחת התופעות המרתקות ביותר בעולם הטבע - הנדידה.

מיליארדי ציפורים, בכל רחבי העולם, יוצאים, פעמיים בשנה, למסע ארוך ומפרך הכרוך בסיכונים רבים (טריפה, מזג אויר, מחלות). אחוז ניכר מהן לא ישרוד את המסע הזה.

 

הן חוצות יבשות, רכסי הרים, ימים ומדבריות. חלקן עושות זאת לראשונה בחייהן ללא ליווי והנחיה של הורים או פרטים בוגרים. חלקן שוקלות לא יותר מ-15 גרם (וזאת לאחר שהכפילו את משקל גופן ע"י צבירת שומן). חלקן גדולות ומאסיביות בעלות מוטת כנפיים של יותר מ-2 מטר. הן יוצאות בתזמון מעורר השתהות ומתקבצות ללהקות ענק מאזורים נרחבים ביותר.

 

- מדוע, אם כן, הן עושות זאת?

 

- כיצד הן יודעות את הדרך?

 

- איך הן יודעות מתי להתחיל להתכונן ומתי לצאת לדרך?

 

שאלות אלה מעסיקות מדענים וחוקרי טבע מכל העולם מאות אם לא אלפי שנים. לחלק מהשאלות נמצאו תשובות מלאות או חלקיות ושאלות אחרות עדין נותרו ללא מענה ומעסיקות מוחות רבים מסביב לגלובוס.

 

מה כן ידוע?

עלות מול תועלת. המניע לנדידה הוא זמינות משאבים. כי רק היעדר משאבים חיוניים כמו מזון או מקום להתרבות בו יכול לגבור על הסיכונים הגבוהים הכרוכים במסע. טעות רווחת היא כי הציפורים בורחות מהקור.

 

לא כך הוא הדבר. מחקר שבדק יונקי דבש מצא כי פרטים שקבלו מזון במהלך החורף הקפוא בחרו שלא לצאת לנדידה ושרדו. כך שעם בוא החורף הציפורים נודדות לאזורים ממוזגים יותר בהן ניתן למצוא מזון ובסיומו הן חוזרות חזרה לאזורי הרבייה עת המזון נמצא בשפע וכך גם אתרי הקינון.

 

מתי?

השעון המעורר (הפנימי) של הציפורים מצלצל כשאורך היום מתחיל להתקצר. זה הזמן להתחיל לארוז את המזוודות. ההכנות למסע אינן פשוטות. הן כרוכות בשינוי הדיאטה ובצבירת שומן רב (חלק מהציפורים אף עוברות שינויים פיזיולוגים כמו התקצרות מערכת העיכול לשם כך!).

 

במינים הנודדים בלילה משתנה גם מנגנון השינה. הציפורים הופכות "קצרות רוח" והיציאה לדרך מדגדגת להם בקצות האצבעות.

 

לאן עפים?

התשובה לשאלה זו היא אולי המורכבת ביותר ולא כל מרכיביה ידועים. ככל הנראה חלק מיכולות הניווט מורשות גנטית וחלקן נרכשות או משתכללות עם הזמן והניסיון. מחקרים שונים (ומאוד מעניינים) הראו כי הציפורים יודעות להיעזר בכיוון השדה המגנטי של כדור הארץ.

 

כמו כן הן יודעות לנווט על פי גרמי השמיים. פרטי נוף בולטים כמו שרשראות הרים, קווי חוף, נהרות ובקעות מהווים גם הם סימנים ומראי דרך.

 

ולגבי השאלה ההיא מלמעלה: למה דווקא לאפריקה הרחוקה ולא לחופי תאילנד המפנקים?

התשובה לכך קשורה כנראה לכך שהמקור של מרבית בעלי החיים והציפורים בכללן הוא באפריקה. משם התפשטו לשאר היבשות. הנטיה המורשת של חלק מהציפורים לחזור לאותו המקום שממנו יצאו אבותיהן הקדומים כנראה גוברת לעתים על שיקולים אחרים.

 

ועל זה אמרו חז"לנו: אבות אכלו בוסר וכנפי בנים תתבלנה.

 

 

ערך זה נכתב על ידי דותן יושע ממרכז הצפרות הישראלי

 

 

 

 

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בסלעית אירופית


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
06/12/2019 , IL (31.305, 34.532)אורים קו מתח מערב 1 David Raved
05/12/2019 מחוז הדרום, IL (30.034, 34.981) 1 Piki Ish-Shalom
03/12/2019 Shikmona Hill תל שקמונה 1 Chen Faibis [eBird]

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks