סלעית לבנת-כנף - Oenanthe lugens

תיאור המין

 

אחת הסלעיות הבולטות והשכיחות ביותר בארץ, בלבושה ה"עקוד" והקונטרסטי מקשטת את מרחבי המדבר הטרשי מנגב ועד שומרון.

הזכר והנקבה דומים בלבושם, עם כיפה, עורף, חזה ובטן לבנים, מנוגדים לגב, כנפיים, פנים וגרון שחורים. הזנב לבן עם פס שחור במרכזו ושפת זרימה שחורה המכסה כרבע מאורך הזנב, התת-שת חלודי. הכנפיים נראות שחורות לגמרי בעמידה, אך בזמן תעופה נחשפים בסיסים לבנים לאברות התעופה היוצרים דגל לבן בולט לאורך הכנף. דגל זה הוא שהקנה לה את שמה העברי.

 

שמה בשפות אחרות מתייחס דווקא לשירתה העגמומית והמלנכולית של הסלעית ולכן היא מכונה "סלעית מתאבלת" (באנגלית - Mourning Wheatear, שמה המדעי lugens שפירושו "מתאבל").

תוך כדי הציד מרבה לעופף למרחקים קצרים, כאשר כמעט כל נחיתה על סלע חדש מלווה בהכרזה טריטוריאלית על ידי קידה עמוקה, הקפצת הזנב למעלה ומתיחת הכנפיים כלפי מטה.

 

מידות

אורך גוף: 14.5 - 16.5 ס"מ; משקל: 18 - 25 גרם.  

 

שם בערבית: אבלק חזין ("סלעית עצובה")

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

מאכלסת תחום תפוצה מקוטע במזרח אפריקה, כולל חלקים מקניה, אתיופיה, סודן ומצרים, ומשם מזרחה לחצי האי ערב, סיני וישראל, ירדן, סוריה עיראק ואיראן. בצפון-מערב אפריקה מקננת סלעית ממין קרוב (Oenanthe halophila), שנחשבה עד לאחרונה כתת-מין של הסלעית לבנת הכנף.

 

בישראל

יציבה שכיחה בחלקים גדולים של הנגב, מדבר יהודה ומדבר שומרון, מהרי אילת והנגב הדרומי, דרך הר הנגב ועד לאזור מעלה-אפרים ונחל תרצה במזרח השומרון. נפוצה באזורים טרשיים עם שיחים פזורים.

שכיחותה גבוהה יותר באזורים הפחות-צחיחים של תחום מחייתה, באזורי ספר המדבר, דוגמת הבתה הטרשית של ספר מדבר יהודה ובמיוחד במדבר-שומרון במרחב שבין וואדי קלט למעלה אפרים.

 

 

פרטים רבים משוטטים מחוץ לעונת הקינון לטווחים קצרים, בעיקר כדי ליהנות ממזג אוויר נוח יותר בעונת החורף. בעונה זו עולים מספרי הסלעיות בבקעת הערבה ובנגב הצפוני, ככל הנראה כתוצאה מנדידה מקומית של פרטים המקננים בהר הנגב.

 

סכנות ואיומים

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - לא בסיכון (LC).


 

מידע כללי

סלעית לבנת-כנף ניזונה בעיקר בחרקים ובפרוקי רגליים אחרים שהיא עטה עליהם מעמדת תצפית בולטת על זיז סלע, שיח, עמוד חשמל וכדומה. הזוגות חיים בטריטוריה משך מרבית חודשי השנה.

 

לקראת האביב מתגברת הפעילות הטריטוריאלית והזכרים מתחילים לשיר מעמדות תצפית בולטות בתחומי הנחלה. השירה ערבה לאוזן, מגוונת, נמוכה ומסתלסלת, בעלת צבע מעט מלנכולי. בני הזוג מרבים לתקוף בעונה זו סלעיות ממינים שונים, שחורי-זנב וציפורים אחרות.

הקן נבנה בכוך סלע, בחריץ מתחת לאבן או במחילה בקרקע, לעיתים גם בין אבנים בטרסה או בחורבה נטושה. המבוא לקן מרופד באבנים קטנות ואילו הקן עצמו שטוח, בנוי מזרדים ומרופד בצמר ובנוצות.

 

ההטלה מתרחשת בין מרץ ליוני ובד"כ מושלמים שני מחזורי קינון בכל עונה. בתטולה 3 עד 6 ביצים (4 – 5 בד"כ). משך הדגירה כ- 14 יום והיא מבוצעת ע"י הנקבה בלבד. שני ההורים מאכילים את הגוזלים בחרקים שונים הנאספים בעיקר על הקרקע. הגוזלים נוטשים את הקן בהיותם בני כשבועיים, כשהם עדיין אינם מעופפים היטב. הנקבה ממשיכה להאכיל את אותם גם מחוץ לקן, לעיתים עד הגיעם לגיל 50 יום לערך.

ניצוי הפרחונים נבדל מלבוש הבוגר. ראשם וגבם בצבע אפור - חום בהיר, והם חסרים את הקונטרסט שבין הגרון הכהה לכיפה ולחזה הבהירים.

 

ערך זה נכתב על ידי אסף מירוז

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בסלעית לבנת-כנף


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
15/10/2019 Har Hanegev fieldschool ביס"ש הר הנגב 1 אושרי נעים
15/10/2019 Midreshet Ben-Gurion מדרשת בן גוריון 1 Ron Efrat
14/10/2019 שומרון 4 shmuel yaacobov [eBird]

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks