סלעית חלודת-זנב - Oenanthe moesta

תיאור המין

 

ציפור נדירה יצאה ממחילת הפסמון

הדורם שיריחי

"טבע וארץ" טבת תש"ן, ינואר 1990, חוברת ל"ב 2

 

 

 

סלעית חלודת-זנב - צפון הנגב 1989

 

עד היום נמנו בישראל 15 מיני סלעיות (Oenanthe) מקצתם נדירים ומקצתם מצויים; כמה מינים מקייצים-מקננים בארץ, כמה חורפים או חולפים בה בעונות הנדידה, וכמה יציבים לאורך כל השנה.

סלעית אחת מיוחדת במינה, אמנם יציבה אך נדירה ביותר - סלעית חלודת-זנב שרק מעטים בישראל זכו לראותה (Oenanthe moesta).

 

באביב 1989 צפינו בקינון זוג סלעיות חלודות - זנב במרכז הנגב הצפוני. קן זה הוא הראשון שנמצא בשטח ישראל, ומשום שהציפור נדירה לא עלה בידנו לחקור את התנהגותה, עד גילוי הזוג הנוכחי, ואפילו המידע הבסיסי עליה עדיין לוקה בחסר.

 

הראשון שדיווח על הסלעית חלודת-הזנב בישראל הוא הכומר חוקר-הטבע הסקוטי הנרי בייקר טריסטרם שבבוקר ה-2 באוקטובר 1864 צד 3 פרטים ליד ערד וכינה את המין 'סלעית טריסטרמית'.

את ההוכחה הראשונה לקינון באזורנו סיפק קצין המודיעין הבריטי קולונל מיינרצהאגן ב- 12.3.1928, אז מצא כ-20 ק"מ מדרום לאל-עריש זוג סלעיות בקינון, בקן היו 4 ביצים.

מיינרצהאגן הגדיר סלעית זו כתת-מין Brooksbanki.

באפריל 1936, צד באזור ה' מנדלסון זכר שהיה בחברת נקבה ויחד עסקו בפעילות קינון.

בשנים 1988,1975 בחודשים שונים, נצפתה הסלעית חלודת-הזנב כמה פעמים במקומות שונים במדבר יהודה, בנגב, בערבה ובסיני, אך המאמר עוסק בזוג הסלעיות הראשון ממין זה שגם נמצא מקנן בארץ.

הזוג נתגלה לראשונה ב-21.11.88, עם אור ראשון, ליד בית-קברות בדווי בצפון הנגב, כ-30  ק"מ מדרום לבאר-שבע. יש לציין שכבר ב-1981 נצפה באותו מקום פרט בודד ולכן ייתכן שמין זה היה באזור מאז ומתמיד, אך לא נצפה.

 

הסלעית חלודת-הזנב הינה עוף הנדיר מאוד כיציב אף באזורי תפוצתו שמחוץ לגבולות ארצנו. לגבי בדיקת תפוצתה בארץ עומד בפנינו מכשול גדול - שטחי האש בנגב שמכסים את מרבית בית-הגידול המתאים לסלעית זו; אם יתאפשר לנו לבדוק שטחים רחבי-ידיים ייתכן שנגלה עוד זוגות.

בתקופת התצפיות (נובמבר 88 - אפריל 89) שהה הזוג באזור קטן כ- 10 דונם לפני הקינון ו-5 דונם בערך במהלכו.

שלא בעונת הקינון הזכר נוטה לעמוד במקומות בולטים ולהשמיע שריקה מסולסלת ומלודית אך לעתים הוא גם משמיע קולות טרטור ונקישה. לקראת השבוע השני של ינואר החל הזכר לשיר ולהיות תוקפני כלפי מיני סלעיות אחרים שהיו באזור. בסוף השבוע השלישי של ינואר נראה זוג הסלעיות נכנס למחילות של פסמונים לפרק זמן ארוך יחסית, ולא רק לשם אכילה אלא גם לבחירת מחילת קינון. ב-3 בפברואר נצפתה לראשונה הנקבה נכנסת למחילת פסמון ובמקורה חומר קינון. הקן נבנה על-ידי שני בני-הזוג מזרדים קטנים, מאבנים קטנות, מגבעולים יבשים וממעט חומר רך כגון שיער גמלים ונוצות. בתקופת בניית הקן ומעט לפני כן נצפו הזדווגויות כמה פעמים בשעות הבוקר. החל בשבוע השלישי של מרס נצפה על-פי-רוב הזכר בלבד, ששהה במשך היום ליד הקן בטריטוריה, והנקבה כמעט שלא נראתה, שכן דגרה על הביצים. ב- 18.3.89 נצפתה לראשונה האכלה. ההורים הביאו לקן בעיקר חגבים וחיפושיות, לעתים הובאו לטאות ופעם יחידה - נחש קטן.

 

 

סלעית חלודת-זנב - נקבה

 

השימוש במחילות הפסמון כאתר קינון, מסתור וגישה לנקודות שונות בטריטוריה היא מדהימה; כל אחד מבני-הזוג מכיר היטב כל מחילה בטריטוריה על ייעודה המסוים. כך נצפה זוג ההורים כשהוא נכנס מצד אחד של המחילה ויוצא מפתח אחר, וכך בלבל הזוג כמה פעמים את הצלם יוסי אשבול, שציפה לסלעית שתצא מהפתח שדרכו נכנסה, אולם כעבור זמן הייתה מופיעה בנקודה אחרת לגמרי. גם למחילות האחרות שבסביבת הקן יש תפקיד הגנתי חשוב, כאשר הגוזלים עוזבים את הקן טרם ידעו לעוף והם מוגנים בהן.

 

ב- 30.3.89 הציצו לראשונה שני גוזלים ראשונים מפתח המחילה, וביומיים-שלושה אחר כך יצאו לראשונה מהקן. ב- 1.4.89 קפץ אחד הגוזלים מהקן מבלי שידע לעוף. אז הופיע בז מצוי ורפרף ליד הקן, אך אף קולות האזהרה של ההורים לא הצליחו לשכנע את הצעיר החשוף לשוב ולהיכנס למחילה. יוסי אשבול המנוסה ב'הבעות פנים' של עופות, הבחין כי בכוונת הבז המצוי לדרוס את הגוזל, זינק ממחבואו, תפס את הגוזל והחזירו למחילה.

 

צבע הביצים (על-פי מיינרצהאגן 1928) לבנבן-ורדרד ומעט כחלחל בהיר והן מנומרות בנקודות קטנות בצבע חום חלודי בהיר. על-פי התצפיות בקינון אפשר לסכם כי הדגירה מתרחשת במחצית הראשונה של מרס, והיא נמשכת 14 - 15 יום. הגוזלים מתחילים לעוף לאחר 21 יום בערך מיום שבקעו.

 

על-פי תצפיותיו של יוסי אשבול - הנקבה בלבד דוגרת, והיא מרבה להאכיל את הגוזלים, אך גם הזכר מאכיל לעתים. הזכר הפסיק את ההאכלה כמה ימים לפני פריחת הגוזלים מהקן. למרות זאת, נראה הזכר מאכיל את הגוזלים מחוץ לקן כמה ימים אחרי יציאתם ממנו.

מיד לאחר פריחת הגוזלים, הבוגרים עוברים בחברתם לאתר המרוחק ממקומם מרחק עשרות או מאות מטרים. אחר-כך נצפו הבוגרים מתחילים בפעילות לקראת הקינון הבא...

 

 

 


 

דברי תודה: המחבר מודה לכל הצופים שהשתתפו בתצפיות בסלעיות במרכז הנגב: אהוד דברת, ירון בזר, אייל שוחט, אלי בן זוהר, רמי מזרחי, יואב גולן, יגאל מילבטיק.

תודה מיוחדת ליוסי אשבול שתצפיותיו וצילומיו היו חומר הגלם העיקרי לרשימה זו.

 

הדורם שיריחי - חבר בוועדה למינים נדירים בישראל של אגודת הצפרים הפעילים בישראל ומתנדב במרכז הדורסים ובמרכז הצפרות באילת, כותב ספר על ציפורים בישראל.

 

מאמר זה פורסם ב"טבע וארץ" טבת תש"ן, ינואר 1990, חוברת ל"ב 2

 

 

 

מוכרים שני תתי מינים של סלעית חלודת-זנב:

Oenanthe moesta moesta - צפון אפריקה, ממאוריטניה ועד לחופי צפון-מערב מצרים.

Oenanthe moesta brooksbanki - דרום סוריה וירדן לצפון מערב ערב הסעודית ועד לדרום מערב עיראק.

 

סוף סוף!!!

 

ביום שבת בערב ה- 21.10.17 האילתי "שלנו" שחר שלו ביחד עם צפר מחו"ל בשם Jani Vastamaki

מצאו סלעית חלודת-זנב - נקבה חביבה בבקעת עובדה.

סוף סוף היא חזרה אלינו... אחרי 28 שנות היעדרות.

 

 
סנסציה חלודת-זנב!
 
לא עברו שבועיים מאז ששלו האילתי ו-Vastamaki הפיני מצאו את הסלעית בבקעת עובדה והנה אותו שלו עושה עושה את זה שוב! הפעם בחברת סטפן - הצפר השוודי.
השניים מוצאים זוג סלעיות חלודות-זנב - זכר ונקבה בחמדה - סמוך לק"מ 94 אשר בלב עמק הערבה.
 
 
 
 

במהלך חודש ספטמבר 2017 חוקר הציפורים הנודע הדורם שיריחי ביקר בירדן, שם הוא צפה בסלעיות חלודות-זנב. במהלך הסיור הדורם תיעד שמונה זוגות אבל להערכתו האזור משמש עשרות זוגות!

המעניין בסיפור הוא שהמקום אותו הדורם סקר נמצא במרחק של 50 ק"מ מעובדה - בקו אווירי - בלבד.

מפתיע אם כן, שאנחנו לא פוגשים את הסלעית הנהדרת הזאת לעתים תכופות יותר.

ואולי הן כן נמצאות פה, אנחנו פשוט לא רואים אותן...

 

לפחות שתיים מבין שלוש חלודות-הזנב שנמצאו בישראל בנובמבר 2017 (הנקבה מבקעת עובדה והזכר מ- K94)

הם פרטים צעירים, יתכן שהאוכלוסייה באזורנו נהנתה מעונת קינון מוצלחת במיוחד. הגידול הפתאומי, לצד מתוני שרידה גבוהים של הפרטים הצעירים, הובילה כנראה להופעתן של הסלעיות הנדירות.

 
 

ציפור השנה לשנת 2017 - סלעית חלודת-זנב!

מאות הצביעו בפורטל שלנו, וזאת התוצאה. בגלל היופי, בגלל הנדירות, בגלל הכריזמה ובגלל הידידותיות לצלמים.

ציפור נהדרת, ומי ייתן שיגדלו דור צברי חדש בשנת 2018!

 
 
 
 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בסלעית חלודת-זנב


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
18/02/2018 מישורי הערבה 1 דודו ראבד
10/02/2018 מישורי הערבה 1 Anton Liebermann
10/02/2018 אזור הערבה, ישראל 1 שחר שלו

מאמרים

תגובות והערות

land marks