צופית בוהקת - Cinnyris osea

תיאור המין

מהקטנות שבציפורי ישראל - בת למשפחה גדולה הנפוצה ברחבי אפריקה ודרום אסיה.

הזכר בולט בגווניו המתכתיים העזים, בעיקר בראש, בגב, בחזה ובבטן. מתחת לכנפיו נסתרות נוצות צהובות וכתומות - הנראות כלהבה בוערת. נוצות אלה נחשפות רק בעת החיזור אחר הנקבה.

המקור ארוך מאוד ומעוקל כלפי מטה, ומותאם להשגת צוף מתוך פרחים עם גביעים ארוכים. הנקבה חסרה את צבעוניות הזכר, גופה בגוון אפור בהיר וזנבה הקצר שחור.

הצופיות קולעות את הקן שלהן מענפים דקים וזרדים. לקן הכדורי יש פתח אחד עגול, ובפנים הוא מרופד בחומר צמחי רך ובנוצות. הקן נתלה מענף, אבל לעתים הצופיות תולות את הקן במרפסות ובחלונות.

 

לזכרים שירה מסתלסלת ועשירה, ואותה הם שרים מעמדות בולטות. חוקרים גילו שלצופיות יש 'מבטאים' רבים בעלי אפיון גאוגרפי מובהק, אפילו בין אוכלוסיות שונות בשכונות בתל אביב.

לא ניתן להתבלבל בזכר – אין דומה לו בישראל. הנקבה עשויה להטעות בגווניה הדהויים, וניתן להתבלבל בינה לבין עלוויות שונות, אבל המקור הארוך והכפוף מסגיר מיד את זהותה.

 

מידות

אורך גוף: 10 - 11 ס"מ. משקל:6 - 8 גרם.

 

שם בערבית - אבו א(ל)זהר.

פירוש השם המדעי - "קדושה וקטנה". שם הסוג - Cinnyris מקורו ביוונית - kinnuris - ציפור קטנה ובילתי מזוהה שהוזכרה על ידי המלומד הסיכיוס מאלכסנדריה. שם המין osea מהמילה היוונית osios - קדוש.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

הצופית הבוהקת נפוצה לאורך הבקע, מישראל בצפון דרומה דרך החוף המערבי של חצי האי ערב עד לתימן ולעומן.

 

בישראל

יציבה נפוצה ביותר, והיא אחת הציפורים הבולטות והמוכרות במערכות עירוניות וכפריות.

בשנים שבהן קמה מדינת ישראל, תפוצת הצופית הייתה מוגבלת לבקע הערבה, במידה רבה סביב תפוצת הרנוג השיטים - טפיל עצי שיטה ולו פרחים ירוקים אשר מאדימים בהמשך הפריחה. הפרחים הארוכים של ההרנוג שופעים צוף.

חוקרים סבורים כי האבולוציה של משפחת הצופיות התקדמה "יד ביד" עם הצמחים ממשפחת ההרנוגיים. בזמן שהצופית נהנית מהצוף המתוק של ההרנוג, הוא גם מאביקה אותו וזהו צמח הבר היחידי בישראל שציפור היא המאביק הבלעדי שלו.

 

עם התפתחות ההתיישבות ברחבי הארץ, והתפתחות הגינות בעלות סוגים שונים של פרחים בכל השנה, התפשטו הצופיות לכל רחבי הארץ, והפכו להיות ציפורים עירוניות נפוצות.

 

מידע כללי

לצופית יש לשון ארוכה שמתפצלת בקצה למעין מכחול. הצופית מניעה את הלשון שלה במהירות, קדימה ואחורה, כשהיא צמודה לחלקו העליון של המקור וכך נוצר כמו "מרזב" סגור שדרכו נשאב הצוף.

לעתים רחוקות הצופית מרפרפת במקום כדרכם של הקוליבריים - יונקי הדבש של העולם החדש. בדרך כלל היא ניצבת על ענף ורוכנת אל עבר הפתח. במקרים רבים היא מקצרת את הדרך כשהיא מנקבת חור קטן בצדו של הפרח וכך היא "גונבת" צוף מבלי לגמול לצמח ולהאביק אותו.

 

ערך זה נכתב על ידי יואב פרלמן ממרכז הצפרות הישראלי

 

 

 


תצפית מעניית ב... צופית בוהקת   תצפית מהעניינת ב... צופית בוהקת   תצפית מעניינת


 

 

שיא בתנועה למרחק של צופית!

 

יוסף כיאט, מנהל מרכז הטיבוע הישראלי, מדווח על צופית שטובעה בעין-לבן (ירושלים) בדצמבר 2014 ונמצאה מתה ביום שישי ה-15.4.16 בחוף הכרמל (ליד עתלית). המרחק בין האתרים הוא 109 ק"מ.

המרחק הארוך ביותר שתועד עד אז הוא של צופית שטובעה בצרעה ונלכדה בירושלים, מרחק של 27 ק"מ.

 

יוסף דיווח על המקרה גם לפרופ' יורם יום-טוב שכתב לאחרונה ספר על הצופית. יום-טוב סיפר על צופית שהועברה מעין גדי לתל-אביב, ברחה בתל-אביב מהכלוב בו הוחזקה ונמצאה כעבור זמן חזרה בעין גדי (מובן שהיא הייתה מטובעת...) אז לא מדובר בתנועה טבעית אבל יש תקדים ליכולת של צופית לנווט ולעבור מרחק של עשרות קילומטרים.

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בצופית בוהקת


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
21/09/2019 נען 2 Yoav Perlman
21/09/2019 יצחק ארצי, תל אביב יפו, מחוז תל אביב, IL (32.124, 34.785) 2 תימי וגיא הרצמן-רזניק [eBird]
21/09/2019 גבעות שוהם 2 Ilan Moriya [eBird]

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks