נחליאלי צהוב (flava) - Motacilla flava flava

תיאור המין

 
האם ייבוש החולה היה צעד נכון או טעות? תלוי את מי שואלים. 
התשובה מורכבת ובעלת היבטים רבים. כך או כך אין עוררין שלפרוייקט הגדול הזה היו השלכות הרות גורל על מינים רבים של בעלי חיים וצמחים.
אחד המינים היפים והמיוחדים שנפגע מהייבוש הוא הנחליאלי הצהוב שקינן באחו הדגניים בעמק החולה מסביב לביצות.
 

 

ציפור שיר קטנה ועדינת מראה, בגווני צהוב-ירוק-חום, בעלת גוף מאורך, זנב ארוך ומקור עדין ודק המשמש לתפיסת חרקים קטנים המהווים את מזונה.

קיימת דו-צורתיות זוויגית, היינו הזכרים והנקבות נבדלים במראם. הזכרים ניכרים בצבע הצהוב העז בחלקיהם התחתונים, בגב ירוק חום  ובדגמי ראש ברורים (משתנה בין תתי המינים הרבים) ואילו הנקבות דהות יותר.

 

הנחליאלי הצהוב מבלה זמן רב בהליכה או ריצה מהירה עם הפסקות פתאומיות על הקרקע, שם הוא גם מוצא את עיקר מזונו. מעופו מתאפיין בתנועה גלית, הנוצרת על ידי נפנוף כנפיים המעלה אותו מעלה ואז הפסקה וגלישה כלפי מטה לסירוגין. נוטה לנענע את זנבו מעלה מטה בעומדו על הקרקע ומכאן מקור השמות המדעי והאנגלי של הסוג נחליאלי (Wagtail).

מקנן בסבך נמוך על הקרקע ובשוליים של מקווי מים כולל יערות לחים וקרחות יער מוצפות. במהלך נדידה עוצר במחוזותנו למנוחה ואכילה באזורים לחים, בגדות מים, בשדות שלחין או בקרבת עדרי בקר.

 

קיימים עוד שלושה מיני נחליאלי המבקרים בארצנו הניתנים לבלבול זה עם זה. הנחליאלי הזנבתן והנחליאלי הלימוני ניכרים בגב אפור המבדיל אותם מגיבורנו. לנחליאלי הזנבתן הזנב הארוך מבין המינים, בעוד זנבו של הצהוב הוא הקצר ביותר. לנחליאלי הלבן, המוכר והשכיח במחוזותנו בימות החורף אין צהוב כלל.

 

 

מידות

אורך גופו 15 - 16 ס"מ. אורך הזנב כ-7 - 8 ס"מ. משקלו 16 - 19 גרם.

 

מקור השם

שמו בערבית: ד'וערה צפרא או אום סכעכע

בשפת המדע - שם הסוג Motacilla מקורו במילה Muttex - סוג של ציפור, שהוזכרה על ידי הסיכיוס מאלכסנדריה - איש השפה היוונית. משמעות המילה Motare היא "לנוע" (נראה שאין קשר למילה mōtor - מנוע) ו"הקטנה" (Diminutive) שלה מובילה לשם - Motacilla כלומר - "המזיז הקטן" או "זז קטן".

פרשנים מתקופת ימי הביניים חשבו, בטעות, שסוף השם - cilla - מתייחס לזנב של הנחליאלי ואפשר להבין אותם, שהרי הנחליאלי נוהג להניע את זנבו, מעלה ומטה, לעתים קרובות. Motacilla - "זנב-נוע", וכך נוצרה המילה החדשה - cilla - זנב. המשך השם - flava - צהוב.

 

 

שמו העברי של הסוג (נחליאלי)  ניתן לפני כ- 150 שנה על ידי מנדלי מוכר ספרים בספרו "תולדות הטבע". מקור השם מהשורש נ.ח.ל על שום מקום החיות הלח אותו הוא מבכר.

 

 
 
נחים במדבר... נחליאלים צהובים מתת-המין "שחור ראש" בנדידת האביב.      צילום: יואב פרלמן
 
 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

מין טראנס-פליארקטי, דהיינו מקנן בכל אירופה, ברוב שטחה של אסיה עם חדירה לצפון מערב אמריקה (דרך מיצרי ברינג) ובצפון אפריקה. חורף באפריקה מחבל הסאהל (מדרום למדבר הסהרה) עד לדרום היבשת, בדרום אסיה ובאיים בדרום מערב הפסיפי.  

 

בתחומי תפוצתו הוגדרו 14 תת מינים הנבדלים זה מזה בעיקר בדגם הראש של הזכרים. קשה עד בלתי אפשרי להבדיל בין תתי המינים השונים בקרב הנקבות והצעירים.

 

 

בישראל

חולף מצוי בכל חלקי הארץ בעיקר באזורים מישוריים.

נדידת הסתיו: יולי עד נובמבר (מקדים את הנחליאלי הלבן בחודש לערך). גלים עיקריים מאמצע ספטמבר עד תחילת אוקטובר.

נדידת האביב: פברואר עד יוני. גלי נדידה עיקריים מרץ-אפריל. חורף נדיר בעמקים המזרחיים.

 

מספר תתי-מינים חולפים בנדידתם בישראל. הראשונים להגיע הם תתי-המינים הדרומיים המקננים בבלקן ובטורקיה והמאספים הם תתי המינים הצפוניים והמזרחיים.

תת-מין אחד ראוי לציון מיוחד. זהו תת-המין שחור הראש M. f. Feldegg, בשל היותו מקנן נדיר בעמקי הצפון ובמרכז הארץ.

 

 

מידע כללי

אצל חדי העין והמרוכזים מבינכם, אולי עולה השאלה: "רגע, אם הוא חולף שכיח בארצנו ולא נשקפת לו סכנה באזורי הקינון, מדוע הוא מוגדר בסכנת הכחדה אזורית חמורה?"

שאלה מצויינת!

מרבית בעלי החיים מתרבים וחיים באזור אחד. אצל הציפורים הנודדות המצב שונה. לכן מצב השימור, המעיד על מגמות של גודל אוכלוסיה, מוגדר עבור מינים באזורי הרבייה שלהם.

 

עד שנות ה-50 של המאה הקודמת התקיימו בארץ שטחי ביצה נרחבים אשר היוו בית גידול עשיר מאוד למגוון של מיני בעלי חיים וצומח. ייבוש הביצות לאחר קום המדינה שינה לחלוטין את בית הגידול ופגע קשות במערכת האקולוגית. מינים רבים פשוט נעלמו מהאזור. בהתחשב בעובדה שהביצות היוו בית גידול ייחודי, המשמעות של הכחדתן היתה גם הכחדה של אותם מינים.

 

זהו כמעט הסיפור של גיבורנו, הנחליאלי הצהוב. אומנם לאחר הייבוש הוא נעלם לחלוטין כמקנן מאזורנו, אולם לאחר שיקום שמורת החולה, החל משנות ה-70, נצפו מספר זוגות בודדים מקננים באזור. תצפיות של זוגות מקייצים תועדו גם דרומה יותר באזור הכנרת, בית שאן מעגן מיכאל והשורק, אולם לא תועד קינון. ישנו תיעוד בודד לקינון של זוג נחליאלים צהובים בבאר שבע (1983).

בשנים האחרונות חלה ירידה במספר הזוגות המקננים בחולה, ועל כן נקבע סטטוס השימור הנוכחי.

 

ערך זה נכתב על ידי דותן יושע ממרכז הצפרות הישראלי

 
 
 

תצפית מעניינת ב... נחליאלי צהוב   תצפית מעניינת ב... נחליאלי צהוב   


 

שימו לב לנחליאלי הנהדר שנתנאל קוה, הש"ש (שנת שירות) של תחנת הטיבוע באגמון החולה-קק"ל, צילם ב- 19.4.17...

 

 

"הנדיר בין תתי המין הרגילים העוברים כאן.

רוב השנים ממש נדיר, בשנים אחרות טיפה פחות. בדרך כלל בעיקר באילת.

פרטים ספורים מדי אביב ובדיוק עכשיו. מגיע מאזור קירגיסטן ונקרא בעבר נחליאלי צהוב קירגיזי..."

 

ברק גרניט

 
 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בנחליאלי צהוב (flava)


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
10/11/2019 עמדת סקר קסם גן לאומי ירקוןIL (32.104, 34.931) 1 David Raved
13/10/2019 עמק המעיינות, מחוז הצפון, IL (32.437, 35.541) 500 Yehonatan Halevi [eBird]
08/10/2019 Hulda Reservoir מאגר חולדה 30 Piki Ish-Shalom

מאמרים

תגובות והערות

land marks