חצוצרן שחור-מקור - Rhodospiza obsoletus

תיאור המין

חצוצרן שחור-המקור קיבל את שמו בזכות הדמיון הוויזואלי למין חצוצרן מדבר. אבל למרות שמו, קולו אינו מזכיר תרועת חצוצרה - כמו זו שחצוצרן המדבר משמיע באביב כשהוא מכריז על טריטוריה.

בסוג Rodopechys קיימים שני מינים: חצוצרן שחור-מקור וחצוצרן החרמון. ואילו חצוצרן המדבר נחשב לבן סוג אחר - Bucanetes. מבחינה גנטית חצוצרן שחור-מקור קרוב יותר אל הירקון.

 

זהו מין פרוש בעל מקור עבה, צבע גופו חום-חולי בהיר וכתם ורוד עז בולט לאורך כנפיו, בייחוד בעת פרישתן. קיימת דו צורתיות זוויגית, אברות הכנף והזנב שחורות (בזכר) וחומות (בנקבה) ושוליהן לבנים, לזכר מקור שחור וקדמת עין שחורה ואילו לנקבה מקור וקדמת עין אפורים. הצעירים דומים לנקבות.

 

מידות

אורך גופו 14 - 16 ס"מ. אורך כנף: 8 - 8.6 ס"מ. משקל: 18 - 26 ג'.

 

שם בערבית - עצפור ורדי צחראווי

פירוש השם המדעי - "פרוש אדום-דהוי" rhodon - אדום, spiza - פרוש ו - obsoletus - בלוי או דהוי.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

למין זה יש תפוצה רחבה המשתרעת מהמזרח התיכון מזרחה לאירן דרך אפגניסטן וצפון פקיסטן ועד למרכז מונגוליה. זהו מין מונוטיפי (בעל תת-מין יחיד).

אוכלוסיית המין בעולם יציבה ואינה מוגדרת בסיכון.

תפוצתו מוגבלת לאזור הצומח האירנו-טורני ומקום חיותו הוא מישורים יבשים למחצה עם שיחים ועצים פזורים.

 

בישראל

עד שנות החמישים מין זה נחשב לחורף לא סדיר בישראל לעיתים במספרים גדולים שאחריהם נותרו פרטים שדגרו לאחר התפרצויות גדולות. לאחר מכן חלה עליה באוכלוסייה הדוגרת בעקבות פיתוח של ישובים חקלאיים שסיפקו עצים ואספקת מים קבועה - תנאי הכרחי להצלחת הקינון.

 

הזואולוג ישראל אהרוני תיאר אותו משנות ה-20 כדוגר בהמוניו בכרמים ובפרדסים באזור יפו. לאחר מכן פסק מלדגור בארץ.

 

בשנים 1935-1940 הפך לחורף שכיח, אך לאחר מכן נעלם עד 1958 כשהופיעו להקות משוטטות בעמק הערבה והנגב. באותה שנה אותרה מושבת קינון לאורך כביש אורים בנגב המערבי, שמנתה כ-100-150 קנים. מאז דגרו גם ברביבים (1965) ובכפר רופין (1971).

 

כיום דוגרים באזור באר שבע, משאבי שדה ורביבים, כמהין במערב הנגב, שדה בוקר והר הנגב בעיקר בשטחי כרמים ומטעים ובערבה הצפונית והתיכונה בעצי שיטים ואשלים בואדיות, בסמוך לחממות ובתוך הישובים.

 

בצפון הארץ דוגרים בעמק בית שאן (במספרים נמוכים), ובבקעת הירדן (בעיקר בצד הירדני). בחורף נצפים בלהקות גדולות המונות מאות ולעיתים אלפי פרטים בעמק בית שאן ובאזור הנגב והערבה. מידי חורף מתלהקים עשרות חצוצרנים, עומדים על חוטי חשמל, בתוך המושב עין יהב.

 

 

 

שמירת טבע

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - לא בסיכון (LC).

 

מידע כללי

 

מקורו של החצוצרן שחור-המקור מעיד על אכילת זרעים שאותם הוא מלקט מפני הקרקע. בנוסף, הוא ניזון גם מניצנים וחרקים. בשונה מחצוצרני המדבר, המבלים רוב זמנם על פני הקרקע, מין זה מרבה הוא לנוח על ענפי עצים.

 

זוהי ציפור חברתית, המבלה בלהקות במשך החורף, וגם דוגרת לרוב במושבות דלילות שהמרחק בין הקנים שבה 1.5 - 4 מטרים.

מלבד ההבדל החיצוני בין הזכר והנקבה, קיים גם הבדל בחלוקת התפקידים: בעונת הקינון הנקבה בונה קן בצורת סלסילה, במסעף ענפים בגובה 1.5 - 3  מ' והזכר מלווה אותה ושומר על הטריטוריה.

הקן בנוי מזרדים גסים ומרופד לרוב בריפוד רב: צמר, סיבי כותנה, צמר גפן וכו'.

הנקבה מטילה 4 - 6 ביצים בעלות גוון ירקרק-בהיר ומנוקדות קלות ועליהן היא דוגרת לבדה כשבועיים. כשהגוזלים בוקעים שני ההורים מאכילים אותם בזרעים שרוככו בזפק. הגוזלים פורחים מהקן כשהם בני שבועיים בערך. חצוצרנים שחור-מקור מקיימים שני מחזורי קינון בכל שנה: מרס-אפריל, ומאי-יוני.


ערך זה נכתב על ידי לירז כברה ממרכז הצפרות חצבה

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בחצוצרן שחור-מקור


גרף עמודות שבועי

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
14/10/2019 Kfar Ruppin western fields כפר רופין שדות מערביים 20 Tuvia Kahn
14/10/2019 Beer-Sheva Park==פארק נחל באר שבע 1 Eyal Shochat
12/10/2019 Tel Saharon NR שמורת תל סהרון 20 Oree Efroni Naor

מאמרים

הספר האדום

תגובות והערות

land marks