תוכי-ים אטלנטי - Fratercula arctica

תיאור המין

היחיד מבין תוכיי הים שמצוי באוקיינוס האטלנטי. מקנן במדרונות תלולים ועשבוניים, על מצוקים אשר למרגלותיהם מתנפצים גלי האוקיינוס.

זהו אחד מעופות הים הנאים, במיוחד בזכות דגם פני הליצן שלו והמקור העצום שבעונת הקינון נצבע באדום-כתום ואפור צפחה. הלבוש נאה אף הוא, חלקים עליונים שחורים, מנוגדים לבטן הלבנה. הלחיים אפורות והרגליים כתומות.

זה נראה שתוכי הים הוא יותר אווירודיממי מאשר אווירודינמי אבל למרות מבנה הגיגית שלו - התעופה חביבה עליו. בעונת הקינון, למשל, כל הרווקים (שאינם מקננים), נוהגים לעופף מעל למושבת הקינון לעתים תכופות - סתם בשביל הכיף.

תוכי הים הוא שחיין מוכשר וזריז במיוחד אשר תופס את מזונו - דגים ושאר פירות ים, מתחת לפני המים.  כנפיו של תוכי הים, אם כן, התפתחו כדי לשרת אותו גם באוויר וגם מתחת לפני המים. אין ספק ששטח הפנים שלהן קטן ביחס למשקל של תוכי הים - זאת הסיבה שהתעופה כוללת חבטות כנף מרובות, שהוא לא יכול להמריא מפני המים ללא ריצת המראה ושהנחיתה נראית כמו התרסקות "קלה". מצד הוא מגיע למהירות של 80 קמ"ש בטיסה אופקית ובעניין הנחיתות - אל דאגה, הוא מרופד היטב.

 

כל צלם ציפורים מאחל לעצמו פורטרט של תוכי ים אטלנטי האוחז במקורו שלל דגיגים המסודרים זה לצד זה, צפופים כמו בקופסת סרדינים. לשם כך צריך לפגוש אותו בעונת הקינון - כאשר הוא מאכיל אפרוח. מחוץ לעונת הקינון תוכי הים מבלה בלב ים בגפו או בחברת פרטים בודדים נוספים - ואז המפגשים אתו נדירים יותר.

 

מידות

אורך גוף: 28 - 34 ס"מ. מוטת כנפיים: 50 - 60 ס"מ. משקל: 385 גרם בממוצע.

פירוש השם המדעי: "נזיר ארקטי". שם הסוג - Fratecula בלטינית של ימי הביניים פירושו הזיר. המשך השם - arctica מעיד על תחום תפוצתו. arktikos - צפוני.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

בצפון האטלנטי ובמערב תוכי הים מקנן באיסלנד, נורווגיה, גרינלנד, ניופאונדלנד ועד מיין ואיי פארו. בצפון מזרח האטלנטי מושבות הקינון מצויות באיים הבריטים.

גודל האוכלוסייה מוערך בכ- 4.7 - 5.7 מיליון זוגות דוגרים אבל למרות המספרים המרשימים מין זה מצוי בסכנת הכחדה עולמית בדרגת NT. איסוף תוכיי ים על ידי בני אדם למטרות מאכל הוא מנהג נפוץ במקומות רבים שבהם מצויות מושבות קינון. בנוסף לכך, אינטרודוקציה של "טורפים" מלווה אגם כמו חתולים וחולדות גרמו להכחדה של מושבות עצומות. שינויי אקלים והתחממות מי האוקיינוס מצמצמים את מלאי המזון ומגבירים את התחרות על המזון עם צרכני דגים אחרים (ובראשם בני האדם) - מצב זה פוגע מאוד בהצלחת הקינון של תוכי הים האטלנטי. למעשה, קיימות מושבות קינון - בכלל לא קטנות, שלא הצליחו להפריח בשנים האחרונות - אפילו פרחון אחד.

ככתוב, מחוץ לעונת הקינון תוכיי הים מתפזרים על פני כל צפון האטלנטי ואך מגיע אל מערב הים התיכון.

 

בישראל

פרט אחד, מת, נאסף בחוף הים שבין חצרות יוסף ובוסתן הגליל ב- 15.9.18.

לא כל כך ברור כיצד הוא הגיע אלינו... האם מת לא רחוק מחופי ישראל ואז נסחף אלינו? האם הוא "עלה" על ספינת משא במערב הים התיכון והושלך על ידי צוות האונייה באזורינו - לאחר שהתפגר על כלי השיט?

לנו זה לא משנה - חי או מת - תוכי ים אטלנטי! גם בישראל!

 

 

תוכי ים אטלנטי - 15.9.18 חוף בוסתן הגליל.     צילום: איתי שמשון

 


 

לא פחות מארבעה מינים חדשים לישראל נאבקו על התואר הנחשק - ציפור השנה 2018.

חופית זהובת-גחון, ברנטה לבנת-לחי, עלווית צפונית ותוכי ים אטלנטי - וואו! כל אחד מהם ריגש את הצפרים הנלהבים בישראל - שביקשו לראות אותם במו עיניהם. במקרה של תוכי הים האטלנטי זה כבר היה אבוד כיוון שמדובר בפרט שנאסף מת, גם העלווית לא הראתה את עצמה לצפרים שהרחיקו למענה עד לאילת. אבל החופית והברנטה ואתן גם הסלעית הפרסית והחנקן הטורקסטני היפהפה - הפכו את שנת 2018 לשנת צפרות בלתי נשכחת. מאות אוהבי ציפורים צפו בהם.

 


 

ולמרות זאת, אף אחד מהם לא זכה בתואר. מי שכן זכה היה הכתלי שנמצא על ידי מידד גורן - מנהל מרכז הצפרות רמת הנגב, על קירות קניון עין עבדת. הכתלי הוא יפהפה, על כך אין ויכוח אבל הזכייה התקבלה בזכות נוסטלגיה - שכן מין זה נעדר מן המדבר במשך 20 שנים וקמפיין בחירות קשוח של מידד וחבריו - בעד המועמד שלהם - הכתלי הנהדר, בעל כנפי הפרפר שצבעו באדום את קירות המדבר.

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בתוכי-ים אטלנטי

אין מידע להצגה

גרף עמודות שבועי

land marks