חופית זהובת-גחון - Calidris subruficollis

תיאור המין

חופמאי נאה ועדין גזרה - מקנן בצפון אמריקה ומופיע בקביעות במערב אירופה.

החופית זהובת-הגחון ניכרת בלבושה הצהבהב ומכאן גם נובע שמה באנגלית - Buff-breasted Sandpiper כשהמילה Buff פירושה חום-צהבהב. אצל הבוגרים הגב מוכתם בשחור, לחלקים התחתונים גוון ב'ז-צהבהב נקי מכתמים, הפנים בהירים והכיפה מפוספסת בעדינות.

בעיני רבים, המקור הקצר, הראש העגלגל והעין השחורה הגדולה משווים לזהובת-הגחון מראה של יונה. בשעת התעופה היא ניכרת בתחתית כנף בהירה עם סהרון כהה בולט בתחתית הכנף (מדובר בסוככות היד ולכן מיקומו לקראת קצה הכנף). העל שת ללא לבן והרגליים הצהבהבות אינן בולטות מעבר לשפת הזנב.

לצעירים, כמו במקרה של חופמאים רבים - דגם קשקשים בולט על הגב.

הגודל כשל חופית אלפינית אבל היא מזכירה יותר לוחמת קטנה וצעירה או בתעופה ניתן לחשוב שמדובר בחופזי זהוב מניאטורי.

 

מין זה מחבב בעיקר מישורי עשב ולאו דווקא מקומות חיות רטובים. החופית זהובת-הגחון נוהגת להתרוצץ בין העשבים וללקט חרקים במקורה הקצר.

 

מידות:

אורך גוף: 19 - 23. מוטת כנפיים: 46 ס"מ. משקל: 60 גרם בממוצע.

פירוש השם המדעי: חופית "אדמדמת צוואר" - Calidris (או Skalidris) עוף ביצה אפור - מצוי ליד מים - תואר על ידי אריסטו. המשך השם subruficollis מורכב מ- subrufus - אדמדם ו- collis - צוואר.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

מקננת בטונדרה הארקטית של צפון אמריקה וגם מערבה, מצדו השני של מצר ברינג, במערב מחוז צ'וקוטקה שבצפון המזרח הרוסי הרחוק. בסתיו רוב האוכלוסייה נודדת דרך מרכז אמריקה אל מישורי העשב באמריקה הדרומית, בעיקר לפמפס הארגנטיני.

בעבר מנתה האוכלוסייה מאות אלפי ואף מיליוני פרטים אבל ציד פרוע והרס מקומות חיות הביאו את המין אל סף הכחדה. גודל האוכלוסייה כיום מוערך בכ- 56,000 פרטים בלבד והמגמה עדיין שלילית: הרס מקומות חיות, הרעלות, שינויי אקלים וטורבינות רוח (המצויות במישורים הגדולים של צפון אמריקה) - מאיימים על עתידן של החופיות זהובות-הגחון.

 

בישראל

מזדמנת נדירה ביותר. תצפית אחת בגעש - 24.10.18

 

 
חופית זהובת-גחון, תצפית ראשונה בישראל. געש 25.10.2018     צילום: אורי עפרוני נאור
 

 

לא פחות מארבעה מינים חדשים לישראל נאבקו על התואר הנחשק - ציפור השנה 2018.

חופית זהובת-גחון, ברנטה לבנת-לחי, עלווית צפונית ותוכי ים אטלנטי - וואו! כל אחד מהם ריגש את הצפרים הנלהבים בישראל - שביקשו לראות אותם במו עיניהם. במקרה של תוכי הים האטלנטי זה כבר היה אבוד כיוון שמדובר בפרט שנאסף מת, גם העלווית לא הראתה את עצמה לצפרים שהרחיקו למענה עד לאילת. אבל החופית והברנטה ואתן גם הסלעית הפרסית והחנקן הטורקסטני היפהפה - הפכו את שנת 2018 לשנת צפרות בלתי נשכחת. מאות אוהבי ציפורים צפו בהם.

 


 

ולמרות זאת, אף אחד מהם לא זכה בתואר. מי שכן זכה היה הכתלי שנמצא על ידי מידד גורן - מנהל מרכז הצפרות רמת הנגב, על קירות קניון עין עבדת. הכתלי הוא יפהפה, על כך אין ויכוח אבל הזכייה התקבלה בזכות נוסטלגיה - שכן מין זה נעדר מן המדבר במשך 20 שנים וקמפיין בחירות קשוח של מידד וחבריו - בעד המועמד שלהם - הכתלי הנהדר, בעל כנפי הפרפר שצבעו באדום את קירות המדבר.

 
 

תודה לליאור כסלו על התמונה הנפלאה.

בקרו באתר של כסלו - ממדריכי הצפרות המובילים בישראל.

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בחופית זהובת-גחון


גרף עמודות שבועי

land marks