עקב עיטי - אונליין!

עקב עיטי

 

שידור חי היישר מעולמם המרתק של טורפי-העל החיים במרחבים הפראיים של ישראל

 

 

השידור החי הסתיים - נתראה בעונת הקינון הבאה

 

 

 

פרויקט צילום האונליין הוא שיתוף פעולה בין רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, קרן דוכיפת,

בית ספר שדה כפר עציון וצה"ל (צבא הגנה לטבע).

 

 

                       

 

סוף עונת העקבים - שנה רביעית!

 

חברים יקרים,

לאחר שלושה חודשים, השידור הישיר מטריטוריית העקבים הסתיים.

כמו תמיד, רצינו להודות לכל אחד ואחת מהצופים הנאמנים שתרמו וסייעו לנו להוציא לפועל עונה רביעית של שידור חי. 

שידור העקבים החל בהבטחה גדולה, כאשר מתוך ארבע ביצים בקעו ארבעה גוזלים (אירוע נדיר ומיוחד בפני עצמו). אולם, תוך כדי העונה נוכחנו לדעת כי בטבע אין משחקים ושהפריחה מהקן איננה מובנת מאליה כשהגוזל הקטן נדבק בטפיל הטריכומונס (Trichomonas gallinea) ומת סביב גיל 30 יום. וגם כשנוצותיו של גוזל אחר נשרו סביב גיל 40 יום, והוא נפל מהקן וכנראה שגם נטרף כעבור מספר ימים. 

 

כך, מתוך ארבעה גוזלים נותרו שני פירחונים שעוד ישהו בטריטוריה עד אמצע יוני, ימשיכו להתחזק ולצבור ניסיון, ורק אז יצאו אל נדידתם צפונה. כרגיל, לא נותר לנו אלא להתפעל מזוג ההורים הנפלאים. זוג שמצליח להפריח 2 -4 גוזלים מדי שנה! 

אבל, כפי שתמיד אמרנו, "מוצלחות" פרטנית איננה מספיקה. 

על מנת להצליח יש צורך גם בזמינות מזון גבוהה בבית הגידול, ונראה שזהו המצב במרחב הזה, מפני שזוג העקבים המדהים הזה צד במהלך כ- 45 יום 286 פרטי מזון! 

 

286 פרטי מזון שניצודו עבור הגוזלים בלבד. לא הוספנו (כי לא הצלחנו לתעד מן הסתם) את מה שזוג העקבים אכלו בעצמם בתקופה הזו. כך ש- 286 זה רק חלק מהתמונה הכוללת. מרדים מאוד.

 

לסיכום, מהדיאטה העשירה והמגוונת של העקבים אנו יכולים ללמוד ולהבין עד כמה חשובים הם השטחים הפתוחים, הרציפים והאיכותיים עבור העופות הדורסים. כלומר, על מנת להשלים מחזור קינון אחד, ולהצליח להפריח גוזלים, יש צורך ברצף שטחים פתוחים, איכותיים, המכילים כמות מזון גדולה ועשירה ביותר.

עובדה זו, כשלעצמה, ממחישה לנו עד כמה חשובה ועדינה היא המערכת הביולוגית כולה עבור משפחה אחת של עקבים. זו הסיבה שאנו מחויבים לשמור כלל המארג הביולוגי: על השטחים הפתוחים, על הצמחים, על החרקים שניזונים מהצמחים, על המכרסמים שניזונים מהחרקים, על הזוחלים והעופות שניזונים מהמכרסמים וכו'. 

אם נצליח לשמור על כל אלו נצליח גם לשמור על כלל שרשרת המזון בצורה מאוזנת ובריאה, על מנת שהדורסים יוכלו לצוד מספיק מזון עבור גוזליהם.

בשם משפחת העקבים המיוחדת הזו ובשם צוות הפרויקט כולו...תודה!

לפניכם כמה מרגעי השיא של העונה - צפייה מהנה.

 


23.4.19  גוזל העקבים הקטן מת!

שימו לב! הסרטון המצורף קשה לצפייה וקורע לב אבל זהו הטבע. האמת שזה די נפוץ בקרב עקבים עיטים, שלעתים קרובות הגוזלים הקטנים שלהם מנוקרים למוות, נדחפים מהקן ו/או פשוט לא שורדים את התחרות הקשה על המזון.

היומיים האחרונים היו קשים במיוחד עבור גוזל העקבים הקטן שנדבק בטפיל ה"טריכומונס" (Trichomonas gallinea) לפני כשבועיים. 

הטפיל השתלט על דרכי העיכול העליונות והחל לחסום את הלוע והמקור. הגוזל כמעט ולא הצליח לבלוע וכתוצאה מכך אחיו הגדולים פשוט חטפו לו את כל המזון שהוא עוד הצליח לקבל מאמא שלו (החל מדקה 02:10 ניתן לראות כי אתמול פשוט חטפו לו את כל פיסות המזון ללא הפסקה).

בקיצור, מצבו הלך והתדרדר עד שאתמול באמצע הלילה, בשעה 00:30, הוא כבר נראה מוטל ומותש כולו. רמוס על ידי אחיו. עד שפשוט פרש הצידה ומת.

כאמור, מצער מאוד, אבל בטבע לא כולם שורדים. להיפך, רוב הצעירים לא שורדים.

בקצרה נציין רק שעמדנו בפני דילמה לא פשוטה. שיקולים רבים הועלו על ידי חברי הצוות כשנדרשנו לקבל החלטה האם להתערב או לא להתערב.

ברור גם שלא נותרנו אדישים לתמונות הקשות שעלו מן הקן. להיפך! חלקנו אף לא ישן בלילות שקדמו להחלטה.

ולענייננו...האם במצב הנדון בו נראה כי האדם הוא האחראי להידבקות (דרך יוני הבית) היינו צריכים להתערב? ייתכן, ואף חלקנו סבר כך.

 

אולם, נדגיש כאן שלוש נקודות חשובות שעמדו בבסיס ההחלטה ושלבסוף הכריעו את הכף:

1. חייבים לזכור שאיננו פועלים ב"תנאי מעבדה" וכי אם היינו לוקחים את הגוזל לטיפול אזי יש כאן זוג עקבים ש"חומסים" להם גוזל. האם פעולה זו איננה בגדר הפרעה משמעותית (לקינון הנוכחי ואף לעתידי) שכדאי להימנע ממנה? 

חלקנו סבר שכן, וזאת מכיוון שאנו מאמינים כי ערכיו החינוכיים של הפרויקט משפיעים ומצילים גוזלי דורסים רבים בישראל מדי עונה (יעידו כמות הפניות האדירות שאנו מקבלים מדי עונה, חלקן מאנשים שהיו נוהגים לפגוע ולחמוס גוזלים). 

אשר על כן, קיבלנו החלטה שלא לסכן את הקינון הנוכחי והעתידי. 

נצטט כאן את חברנו אפרים אזוב שהגיב לדיון שנערך בפוסט הקודם: "המחויבות לשמירת טבע כאן היא השמירה על אוכלוסיית העקבים ואולי גם השבה למקומות מהם נדחקו בגלל אדם, לפני טיפול פרטני בגוזל שאולי נפגע כתוצאה מאכילת מין מתפרץ נשא מחלות".

 

2. הביקור בקן ולקיחתו של הגוזל הייתה מציבה את אחיו בסיכון גבוה וממשי שיקפצו מהקן, ייעלמו בסבך וייטרפו בלילה. ככה זה אצל עקבים עיטים.

 

3. סיכוייו של הגוזל להשתקם ולחזור לטבע היו קלושים מאוד.

כאמור, אלו הן רק שלוש נקודות (מתוך כמה) שנכנסו למכלול השיקולים של בעד ונגד. זכרו כי התשובה עליהן איננה חד משמעית, בייחוד לאור הסיכוי הקלוש כי הגוזל אכן יחלים ויושב לטבע.

עצוב

 

 

 


7.5.19 - בום! 

עקב עיטי תוקף דלק סלעים שהגיע אל הקן.

אתמול בלילה הגיע אל הקן דלק סלעים (Martes foina) שהתקרב טיפה יותר מדי אל אחד הפירחונים שישן בקן. 

למזלו של הפירחון, הנקבה הבחינה בדלק וגרשה אותו מיד. 

אבל, הוא שוב חזר, גורש, חזר וגורש שוב. ככה זה חזר על עצמו שלוש פעמים.

הקירבה הזו בין יונקים/טורפים ובין פירחונים ממחישה בצורה נהדרת מהן הסכנות הרבות שאורבות לפירחונים כשהם ישנים ומבלים מחוץ לקן. בעבר כבר הזכרנו שלהערכתו חלק ניכר (30 - 40 אחוזים) מהם נטרפים בתקופת הפריחה (בחודש הראשון שלאחר הפריחה).

אבל, מי שנמצא בסכנה הגדולה ביותר הם הגוזלים שנפלו מהקן ועדיין אינם יכולים לעוף. בדיוק כמו הגוזל השלישי שנפל שלשום מהקן אל תחתית המצוק. למזלו, הוא עדיין מקבל מזון מהוריו וניתן לשמוע אותו מצייץ במהלך הסרטון כולו.

 

 


18.5.19 - מדהים!

תקריב של עקב עיטי טורף זעמן יהודה, לחסרי הסבלנות דלגו לדקה 01:19. אנחנו נמצאים כבר 12 יום עמוק בתקופת הפריחה והפירחונים ממשיכים לקבל מזון מהוריהם המסורים. חרדונים, חומטים מנומרים, חוגלות וגם נחשים כמו זעמן יהודה (Platyceps rhodorachis) שהובא אתמול לפנות ערב.

הפירחון קצת נבהל מתנועותיו של הנחש המת אבל לבסוף התגבר על פחדיו ובלע את את כולו במהלך תקריב (Close-up) מרשים אל מול העדשה שלנו.

 

 

 

 

 
 

 

 

באביב 2016 השקנו פרויקט ייחודי ומרתק, אשר חשף, באמצעות מצלמות אונליין, את עולמם החבוי של הדורסים הגדולים והמסתוריים המקננים בישראל: העקב העיטי (Buteo rufinus), חיוויאי הנחשים (Circaetus gallicus), הנשר המקראי (Gyps fulvus) והאוח (Bubo bubo). דרך הפרויקט הצלחנו להעביר תכנים ערכיים בפני מילוני צופים מ- 104 מדינות שונות! והדגשנו את חשיבות השימור של המערכות הטבעיות ורצף השטחים הפתוחים בישראל. כל זאת במהלך שלוש עונות קינון מוצלחות.

 

לאור הצלחתו של הפרויקט, החלטנו להתקין את המצלמות גם בעונת הקינון הנוכחית. במהלך החורף, כשהעקבים שהו בחו"ל, התקנו מצלמות על מספר קינים אלטרנטיביים וחיכינו במתח לשובם ארצה. במהלך נובמבר-דצמבר הם חזרו ובסוף ינואר זכינו לראות אותם מתחילים במלאכת החיזור ושיפוץ אחד הקינים. אבל, ציפתה לנו הפתעה ענקית כשראינו אותם מטילים את ביצתם הראשונה ב-12.2.19! חמישה ימים מוקדם יותר מהשיא המוקדם שלהם ב-2016 (17.2.16) ושלושה שבועות מוקדם יותר מכל זוג עקבים שעקבנו אחריהם במהלך השנים.

וזה לא נגמר כאן: אחרי שישה ימים ראינו שהם שוב הטילו ארבע ביצים. זאת, בדומה לשלוש השנים האחרונות ובניגוד לשאר זוגות העקבים שמטילים 3 ביצים.

זוג מדהים.

 

בעזרת מצלמות Online מיוחדות (HD), נשדר בשידור ישיר, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, את כל מהלך הקינון והשתלשלות הדגירה, הטיפול בגוזלים עד לפריחתם המוצלחת מהקן. במהלך כל העונה, שעתידה להימשך סוף חודש מאי, נעלה הסברים מעמיקים על תהליכים מרתקים המתרחשים בקן, בשילוב סרטונים המתארים וויזואלית את נקודות העניין.

אנו מתרגשים לפתוח שוב את השידור החי מקן העקבים לעונת קינון 2019, ומזמינים את הקהל הרחב להתרגש ולעקוב אחר השידור וההסברים ולהיכנס אל חייהם המרתקים של הדורסים הגדולים המקננים בישראל. כולנו מקווים שהעונה הקרובה תהיה מוצלחת כמו קודמותיה, ומאחלים לזוגות הצלחה רבה בקינון.

 

גלעד פרידמן, דן אלון, יריב מליחי, אורי נווה, יאיר פרידברג, סלבה בורוכוב, סרגיי גורביץ', רועי שטראוס, יהונתן מירב, ערד בן-דוד, יוסי שדה, יוסי לשם וכל הצוות המורחב.

 

 

הבהרה חשובה!

הפרויקט נעשה בהיתר מלא של רשות הטבע והגנים אותו קיבלנו לאחר הגשת בקשה מסודרת כנדרש על פי חוק. זאת מכיוון שהעופות הדורסים הגדולים רגישים מאוד לכל הפרעה למהלך התקין

 

 

 

העקב העיטי הוא דורס יום גדול ממשפחת הניציים Accipitridae בסדרת דורסי היום Accipitriformes.

מין זה נוהג לעקוב אחר טרפו בזמן שהוא דואה באוויר ומכאן נובע השם - "עקב". ראשו הגדול והחזק, צווארו הקצר, כנפיו הארוכות ומעופו הכבד מזכירים מעוף של עיט כבד. זו הסיבה שהוא נקרא עקב עיטי.

 

 


 

אנחנו ממליצים לעקוב גם דרך דף הפייסבוק של הפרויקט - עופות דורסים בשידור חי

 


 

 

המשיכו לעקוב אחר חייהם המרתקים של העופות הדורסים הגדולים המקננים בישראל.

נתראה בעדכונים הבאים...

 

מצלמות נוספות

land marks