בז ציידים - Falco cherrug

תיאור המין

הבז הגדול ביותר באזורנו, הנקבה גדולה בהרבה מהזכר וגודלה כעקב חורף.

זה למעלה מאלף שנים משמש בז נועז זה לספורט הבזיארות – צייד בעזרת עופות דורסים, הוא מבוקש ביותר על ידי ציידים בכל העולם, ונמכר במחירי עתק. האיסוף המוגזם למטרות בזיארות הפך אותו לנדיר מאוד והעמיד את אוכלוסייתו הטבעית בסכנה, כיום הוא מוכרז כמין בסכנת הכחדה עולמית.

זהו בז בהיר יחסית, גבו חום וראשו בצבע חולי, בהיר יותר מכל שאר הבזים באזור, עם פס עין כהה ופס שפם דק וארוך. בטנו וחזהו בהירים, עם ניקוד דמוי טיפות.

בז הציידים ניזון בעיקר מיונקים קטנים, ממכרסמים, מסנאי קרקע ומעופות קטנים וגדולים שאותם הוא מפתיע אגב תעופה נמוכה מאוד, צמודה לקרקע. לעיתים הוא צד ממעוף איטי, בדומה לזרון, עם עצירות לריחוף במקום וצלילות מגובה נמוך.

בארץ הוא חולף וחורף נדיר, ופרטים מעטים שלו נצפים מדי שנה, בעיקר בנגב הצפון-מערבי.

 

מידות

אורך גוף: 43 - 60 ס"מ; מוטת הכנף 97 – 136 ס"מ, משקל: 750 – 1100 גרם.

הנקבה גדולה מהזכר בעשרות אחוזים.

 

שם בערבית:

צ'קר. שמו הערבי, האנגלי, הספרדי והצרפתי הם על שם שבט בדווי (אבן צ'קר) שחי בעבר הירדן המזרחי. בני שבט זה התמחו באיסוף בזים ובאילופם.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

מקנן במזרח אירופה, מאוסטריה וצ'כיה במערב, דרך רוסיה ומרכז אסיה ועד למזרח סין.

האוכלוסייה העולמית מצטמצמת בקצב של למעלה מ- 30% בעשור, מה שמעמיד את המשך קיומה בסכנה חמורה.

 

בישראל

חולף וחורף נדיר, מגיע באוקטובר ועוזב במרץ. עד לאמצע המאה העשרים היה חורף שכיח למדי בעמקים הצפוניים, מישור החוף והנגב, אך אז מספריו ירדו בתלילות כתוצאה מציד והרעלות בשטחים החקלאיים (הן בארץ והן במזרח אירופה). כיום חורפים פרטים מעטים בלבד (עד תשעה, בד"כ 1 - 3), מרביתם בנגב הצפון-מערבי. פרטים בודדים חורפים גם באופן בלתי סדיר בשפלת יהודה, בעמקים הצפוניים ובמישור החוף.

כמעט מדי שנה נצפים בארץ פרטים פליטי-שבי הנושאים טבעות ומשדרים. לדוגמה שני פרטים בעמק החולה בחורף 2005. מקורם של פרטים אלה ככל הנראה באוספי בזיארים בחצי האי ערב ובמדינות המפרץ הפרסי. בז ציידים הנושא טבעת של המלך חאלד מסעודיה, נמצא מת בשארם א-שייח שבדרום סיני, ב- 1982.

 

סכנות ואיומים

בז הציידים נפגע ממכלול של גורמים. במזרח אירופה הוא נפגע מהרס בתי הגידול הטבעיים שלו לצורכי חקלאות אינטנסיבית ופיתוח. באסיה הוא עדיין נפגע משימוש ברעלים בלתי סלקטיביים בחקלאות הגורמים להרעלה משנית (אירוע תמותה גדול התרחש לדוגמה במונגוליה ב- 2003). למרות כל אלה, הגורם שעדיין משפיע על אוכלוסיותיו באופן הדרמטי ביותר הוא איסוף פרטים לצורכי בזיארות. במזרח התיכון נאספים מדי שנה כ- 6,000 עד 8,000 פרטים, מרביתם בערב הסעודית, כוויית, קטאר ונסיכויות המפרץ (BirdLife 2014).

 

סטטוס שימור בינ"ל – בסכנת הכחדה (EN).

סטטוס שימור אזורי - לא רלוונטי, אינו מקנן בארץ.

 

מידע כללי

הבז הגדול ביותר באזורנו, הנקבה מגיעה לגודל של עקב חורף. כנפיו ארוכות ורחבות בבסיסן וזנבו ארוך ומעוגל. גבו חום וראשו חולי, בהיר יותר מכל שאר הבזים באזור, עם פס עין כהה ופס שפם דק וארוך. הגחון חום חולי בהיר עם ניקוד דמוי טיפות.

מקנן במצוקים בנופים פתוחים, שדות ומישורים באקלים ערבתי, וכן על עצים גבוהים, במיוחד בחלק המערבי של אזור התפוצה. לעיתים גם חורשים דלילים ושולי יערות. חורף בעמקים ובשדות חקלאיים.

 

ניזון בעיקר מיונקים קטנים, מכרסמים סנאי קרקע וציפורי שיר שאותם הוא מפתיע אגב תעופה נמוכה מאוד, צמודה לקרקע. לעיתים צד ממעוף איטי, בדומה לזרון, עם עצירות לריחוף במקום וצלילות מגובה נמוך. צד גם יונים, ברווזים ועופות אחרים. מזונם העיקרי של בזי הציידים החורפים בנגב המערבי הוא ככל הנראה זרעיות, אך הם נצפים גם כשהם חוטפים מזון מדורסים אחרים, דוגמת עיט שמש, עקב עיטי, זרון תכול, בז גמד ועוד.

 

זיהוי - קבוצת הבזים הגדולים מהווה את אחד מאתגרי הזיהוי הקשים הניצבים בפני צפרים באזורנו, וזיהויים מצריך מיומנות וניסיון רב בשדה. ההפרדה בין בז צוקים לבז ציידים עשויה להיות קשה מאוד, במיוחד בין הצעירים.

בז הציידים הוא הגדול בקבוצה זו, כנפיו וזנבו ארוכים, רחבים בבסיסם ומעוגלים בקצותיהם. למרות גודלו ומשקלו הוא נראה קליל בתעופה וחותר ללא מאמץ. יחסית לאורך הכנפיים, הגוף נראה פחות מלא ורחב בהשוואה לבז נודד ולבז מדברי, ומרכז הכובד שלו במרכז הגוף (בבטן) ולא בחזה. בעמידה הכנפיים קצרות מקצה הזנב בעוד שאצל בז צוקים הם מסתיימים בקו אחד.

בתעופה ממרחק, נבדל הבוגר מבז צוקים בוגר בצבע החלקים העליונים, חום כהה באברות וחום בהיר-חלודי בסוככות ובגב, כך שנוצר דגם דו-גוני המזכיר בז מצוי. הצעיר מראה ניגוד דומה אך בולט פחות. שולי הסוככות החלודיים הם סימן אופייני לבז ציידים צעיר, ויוצרים סוככות בהירות יותר מאברות היד הכהות. מלמטה הן הצעיר והן הבוגר מנוקדים בכבדות, יותר מבז צוקים באותו הגיל. מרבית הפרטים מראים "מכנסיים" כהים וזהו סימן חותך לבז ציידים. גם דגם הפנים והפספוס על הבטן מסייעים בהפרדה של בז ציידים צעיר מבז צוקים או נודד צעיר. בעמידה (בכל הגילאים), לבז הציידים פס עין כהה, רחב ומודגש מפס השפם (לעומת פס עין ברוחב שווה לשפם אצל בז צוקים), עם גבה לבנה-אפרפרה בולטת.

 

ערך זה נכתב על ידי אסף מירוז

 

 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
18/11/2018 קו מתח אורים מזרח 1 אלדד רזניק
24/02/2018 קו מתח אורים מזרח 1 יהונתן מירב
10/02/2018 קו מתח אורים מזרח 2 עמית שדה

היכן ניתן לצפות בבז ציידים

מאמרים

  • קו המתח אורים
    קו המתח אורים
    בזים גדולים, ומינים בסכנת הכחדה. צאו לראות אותם.
    23/12/2013

הספר האדום

land marks