בז מדברי - Falco pelegrinoides

תיאור המין

הוא יפה, מהיר וכריזמטי, אחד הדורסים שהכי מאפיינים את נופי המדבר המצוקיים של ארצנו, אבל כמו דברים אחרים שהם "שלנו", גם הוא שנוי במחלוקת.

במקרה הזה המחלוקת איננה בעייתית במיוחד ויתכן שאינה מדירה שינה מעיניהם של רבים מתושבי ישראל, עיקרה הוא בשאלה הסיסטמתית - האם לשייך את הבז המדברי כתת-מין של "אחיו הגדול" - הבז הנודד, או שמה עלינו להכיר בו כמין בפני עצמו. כך או כך (יהיה מין או תת-מין), הבז המדברי שונה במראהו, בגודלו ובהתנהגותו מהבז הנודד, מספיק כדי שנוכל לזהות אותו על פי רוב בשדה ולהתייחס אליו כאן כאל עוף נבדל.

 

הבז המדברי הוא בז בינוני עד גדול, הקטן בקבוצת ה"בזים הגדולים". דומה מאוד לבז הנודד אך מעט קטן ובהיר ממנו. צבעו אפור-כחלחל בגב ובחלקים העליונים, לראשו כיפה חומה ועורף אדמוני, בטנו וחזהו בצבע חולי, מנוקד בכתמים עדינים.

הוא שוכן במדבריות ומכאן שמו העברי (שמו העברי הקודם, "בז נודד אדום-ראש", על שום קודקודו ועורפו האדמדמים).

בדומה לבז הנודד, ניזון הבז המדברי בעיקר מציפורים שהוא צד באוויר, אך בהיותו קטן וזריז יותר, הוא ניזון מציפורים קטנות יותר. מרדף הציד מנוהל פעמים רבות בתוך ערוץ ואדי, לאחר תצפית מראש המצוק. תפריטו כולל בעיקר סיסים, סנוניות, יונים, קטות, קוראים, עפרונים ועוד.

בארץ הוא יציב שכיח למדי במדבר יהודה, בהר הנגב ובמזרחו. בחורף נצפה גם בנגב המערבי, בירושלים ובגוש דן.

 

מידות

אורך גוף: 32 - 40 ס"מ. משקל: 400 - 600 גרם.

 

שם בערבית:

שאהין אל מע'רב ("בז נודד צפון-אפריקאי") וכך גם שמו האנגלי - "בז ברברי", על שום מוצאו הזר והנוכרי מברבריה שבאזור תוניסיה.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

הבז המדברי מקנן בצפון אפריקה, מהאיים הקנרים ומאוריטניה מזרחה למזרח התיכון, עד איראן ואפגניסטן. מרבית האוכלוסיות יציבות, או משוטטות לטווחים קצרים.

 

בישראל

יציב ומקנן בחבל המדברי: במדבר יהודה צפונה עד לסרטבה, בהר הנגב, בנגב המזרחי והדרומי.

כ - 100 זוגות קיננו בארץ בשנות השמונים, כשהמרחק המינימאלי בין הקינים עומד על שני קילומטרים במדבר יהודה וכארבעה בדרום הנגב (Shirihai 1996).

פרטים בודדים (מרביתם צעירים) מזדמנים בחורף לאזורים ים-תיכוניים דוגמת גוש דן ושפלת יהודה, ולעתים נשארים לחרוף במקום קבוע. פרטים בודדים משוטטים צפונה עד לעמק בית שאן בסוף הקיץ (מתצפיות ברק גרניט, אהוד דברת ועזרא חדד).

 

עונת הקינון מאמצע פברואר עד ליולי. מקנן בכוכים במצוקים, בדרך כלל בערוצים קניוניים ובמצוק ההעתקים לאורך מדבר יהודה. מטיל 2 - 5 ביצים, בדרך-כלל ללא ריפוד, לעיתים מטיל בקינים נטושים של עורבים ודורסים אחרים. משך הדגירה 28 - 30 יום והגוזלים פורחים בגיל 33 – 39 יום.

 

סכנות ואיומים

כמו רבים מהבזים הגדולים, גם הבז המדברי מהווה כלי ציד בידי הבזיארים והוא נאסף למטרה זו כמעט בכל תחומי תפוצתו.

 

סטטוס שימור בינ"ל - אינו מוכר כמין בפני עצמו על ידי ארגון שמירת הטבע הבינ"ל (IUCN). המין בז נודד (שכולל את הבז המדברי כתת-מין) מוגדר לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - בסיכון נמוך (NT).

 

תקציר זיהוי

בז בינוני בגודלו. דומה לבז הנודד במבנה הגוף הקומפקטי, עם כנפיים קצרות יחסית ומחודדות, זנב קצר ורבוע וגוף מוצק ומלא.

בנגב ובמדבר יהודה מקנן לעיתים בסמיכות לקיני בז צוקים, והאבחנה ביניהם ממרחק עשויה להיות קשה, במיוחד בעמידה. יחסית לבז צוקים, הבז המדברי קטן יותר, כנפיו קצרות ומחודדות יותר, זנבו קצר ורבוע ובקצהו פסים כהים (זנבו של בז הצוקים מפוספס לכל אורכו). דגם הזנב, ובנוסף גם דגם הראש והחלקים התחתונים, מאפשרים את הפרדתו מבז נודד. הצעירים דומים מאוד לצעירים של בז נודד, באופן כללי מעט בהירים יותר ופחות מפוספסים בחלקים התחתונים.

ערך זה נכתב על ידי אסף מירוז


 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
13/11/2018 חוות נפחא 1 שכי לוריא
30/10/2018 גן לאומי קומרן 1 נסים פרימו
30/10/2018 חוות נפחא 1 דודו ראבד

היכן ניתן לצפות בבז מדברי

מאמרים

  • יומיים במדבר
    יומיים במדבר
    ורדיות, סלעיות נדירות ועוד הפתעות...
    19/11/2017
  • אגם במדבר
    אגם במדבר
    אגם ירוחם הוא מגנט למגוון מפתיע של ציפורים.
    27/04/2014

הספר האדום

land marks