דיה שחורה - Milvus migrans

תיאור המין

הדיה זכתה בשמה בגלל נטייתה לדאות. כנפיה ארוכות ורחבות ולעיתים קרובות היא מטה את צידי זנבה כדי לתמרן.

מקום חיותן של הדיות השחורות הוא אזורים מיוערים בקרבת מים, אבל הן מסתדרות נהדר גם בישובי אדם, שם הן נהנות משפע מזון, בעיקר במזבלות.

 

הדיה מוכרת בזכות זנבה הקדוד, או הממוזלג. צבעה חום כהה אחיד למדי ויש לה "מכנסיים" חומים רחבים, שאינם מכסים את השרשכף. לפרטים רבים יש "משקפיים" כהים סביב העין.

הצעיר מעט בהיר יותר בגב ובראש.

 

בתעופה, הזנב הממוזלג אינו בולט כל כך - אלא אם כן הזנב פרוש. לבוגר סוככות בצבע חום כהה, אמה רחבה למדי, "חלונות" בהירים באברות היד הפנימיות ו - "אצבעות" כהות.

הצעיר בצבע חום בהיר יותר, נוטה לבז' עם חלונות בהירים בולטים יותר.

הדיה השחורה דומה לדיה אדומה, שצבעה חלודי יותר ראשה לבן והמזלג בזנבה עמוק וחד יותר, אבל זו ניצפית בישראל רק לעיתים רחוקות.

 

מוכרים 12 תתי מינים מכל העולם הנבדלים זה מזה, במידת מה.באזורנו מוכרים שלושה תתי מינים:

 

M. m. migrans - במרכז ובמזרח אירופה.

 

M. m. lineatus - תת מין אסייתי. יתכן שפרטים מתת מין זה נצפים בישראל מידי חורף ובנדידה.

 

M. m. aegyptius - נקראת גם דיה צהובת-מקור. מקורה באפריקה ובאסיה, נדירה ביותר בישראל (שלוש תצפיות) ויתכן כי בעתיד תת מין זה יהפוך להיות מין בפני עצמו.

 

 

 

 

דיה "צהובת-מקור" - קיץ 2018 הערבה הדרומית.  תצפית שנייה לישראל.   צילום: אמיר בן דב

 

מידות

אורך גוף: 55 - 60 ס"מ. מוטת כנף: 130 - 155 ס"מ. משקל:690 - 940 גרם.

 

שם בערבית - חדאה סודא, כלומר - דיה שחורה.

פירוש השם המדעי - "דיה נודדת"

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

מלבד מרכז סין, סהרה ואזורי הטונדרה - הדיה השחורה מצויה בכל אירואסיה, אפריקה ואוסטרליה. דיות מעדיפות אקלים ממוזג, חם עד טרופי.

ככל הנראה הדורס בעל האוכלוסייה הגדולה בעולם ובכל זאת, ואולי בשל כך, נפגעת כל שנה מהרעלות משניות, זיהומי מים וגידול באזורים חקלאיים.

 

מקום הבילוי החביב ביותר על דיות הוא מזבלות ויתכן שזו הסיבה שבגללה הדיה השחורה משגשגת יותר מכל דורס אחר בעולם. הדיות אינן חוששות לעופף במקומות הומי אדם, לגנוב מזון מדוכנים בשוק ולחטוף מזון מידיהם של אנשים.

הדיה מנצלת שריפות יער כשהיא אורבת לבעלי חיים מבולבלים, פגועים או תשושים - הנואשים למחסה. הדיות  עוקבות אחר להקות ארבה וגם ניזונה בדגים, ובעיקר בפגרי דגים - ולכן היא מצויה כל כך בישראל, בסביבת בריכות דגים.

 

 


 

צפו בכתבה של יגאל מוסקו על הדיות השחורות

 

בישראל

חולפת וחורפת מצוייה ביותר. להקות ענק המונות לעיתים אלפי פרטים מתכנסות בכל ערב ללינה משותפת באתרים קבועים, בקרבת מזבלות בצפון הארץ ובמערב הנגב.

בשנות ה- 40 וה- 50 של המאה הקודמת היו דיות שחורות יציבות בישראל.

הן דגרו בצפון הארץ ואף החלו להתפשט דרומה וקן נמצא במקווה ישראל בשנת 1952. בשנים אלה, בעקבות שימוש ברעלים בחקלאות, כל הדיות היציבות והחורפות בארץ נכחדו. מאז הדיות חזרו לחרוף בישראל וכחמישה זוגות אף קיננו בעמק החולה ובמורדות הר חרמון. מראשית שנות ה- 2000 מין זה אינו מקנן עוד בישראל ולכן סטטוס השימור (או "דרגת הסיכון") של הדיה השחורה בספר האדום של העופות המקננים בישראל הוא Regionaly Extinct - ER - נכחד כמקנן מאזורינו.

 

 


 

לדיות השחורות אין ימי שיא עם מספרים גדולים במיוחד. למרות זאת, המגמה היא יציבה כאשר בכל יום חולפים כמה מאות פרטים.

במהלך סקר נדידת הסתיו החדש היו שלושה-ארבעה ימים "חזקים" (יחסית) עם מעל אלף איות שנספרו בעמדות הסקר.

 

 

 


 
 
 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
13/11/2018 ראש העין 100 דודו ראבד
10/11/2018 רמת דלתון 50 שכי לוריא
10/11/2018 מרכז הצפרות הבינלאומי אילת 1 שחר שלו

היכן ניתן לצפות בדיה שחורה

מאמרים

הספר האדום

land marks