רחם מדברי - Neophron percnopterus

תיאור המין

נשר עדין ויפה שקודש על ידי הפרעונים במצרים ומופיע ברבים מציורי הקיר בפירמידות.

זהו עוף אינטליגנטי, היודע להשתמש בכלים כדי לפצח עצמות וביצים. בגלל גודלו הקטן יחסית לנשרים אחרים, הוא נדחק לסוף רשימת הממתינים לאכול מהפגר, אבל מקורו הארוך והעדין ופיקחותו מסייעים לו כדי לחטט בין קרבי הפגר וליהנות משיירי הסעודה שהותירו "אחיו הגדולים".

 

לבושו של הרחם ייחודי, ומזכיר חסידה בדגם הצבעים הלבן-שחור. גופו של הבוגר לבן, ובתעופה בולט ניגוד בין הגוף וסוככות הכנף הלבנים לבין האברות השחורות. הזנב ארוך יחסית ויתדי, הראש חשוף מנוצות וצהוב, המקור ארוך ודק וקצהו שחור. הרחם מקבל את דגם הלבוש הבוגר רק בגיל חמש שנים. צבעו של הצעיר חום כהה והוא הולך ומתבהר בהדרגה, בשנתו השנייה מופיעים כתמים לבנים בכנף ועד לגיל ארבע שנים מלבין הזנב.

 

פניו וקודקודו של הרחם קירחים מנוצות וחושפים עור פנים צהוב, בניגוד לנשר ולעוזנייה, שאצלם חשופים כל הראש וגם הצוואר, כהתאמה לאכילת בשר מקרביה של נבלה. מקורו של הרחם ארוך ודק, ומשמש כמלקחיים לקריעת נתחי בשר קטנים מבין עצמות הפגר.

בנוסף, הרחם צד גם חרקים ובעלי חיים קטנים אחרים, פגרים קטנים ואשפה. הרחם מוכר כאחד העופות היחידים המשתמשים בכלים, והוא נוהג לפצח ביצים בעזרת אבנים שהוא מרים במקורו. בארץ הוא נצפה משליך חרדוני-צב וצבים כדי לפצחם.

בגלל גודלו, הוא נדחק בדרך כלל הצידה כשהוא מתגודד עם נשרים אחרים ליד פגר, ומתמחה ב"ניקוי" השלד מאניצי בשר שהם מותירים.

 

הרחמים מקייצים בארץ, הם מגיעים בחודשים פברואר-מרץ ועוזבים בספטמבר-אוקטובר, את חודשי החורף הם מבלים במזרח אפריקה. הפרטים הבוגרים מגיעים ראשונים, מתמקמים באתרי הקינון ומתחילים בתהליכי החיזור, ההזדווגות ובניית הקן. רק מאוחר יותר מגיעים גם פרטים צעירים ומתבגרים שבקעו בארץ בשנים קודמות.

 

קינם של הרחמים בדרך-כלל חבוי היטב בתוך מערות ובכוכים שבצוקי סלע, הם מטילים עד שלוש ביצים ולרוב מגדלים גוזל אחד או שניים. אוכלוסיית הרחמים הצטמצמה מאוד בעשורים האחרונים. עשרות רחמים נצפו בעבר כמעט בכל מזבלה ברחבי הארץ והוא היה אחד הדורסים הנפוצים ביותר, כיום מונה האוכלוסייה בישראל פחות מחמישים זוגות.

 

בית גידולו האופייני של הרחם הוא נופים פתוחים, בעיקר באקלים יבש או ערבתי, אם כי לעיתים גם בשולי אזור גשום וקר. מקנן במצוקים באפיקי נחלים ומדרונות הרים עד לגובה 4,500 מטר. תפוצתו מושפעת על ידי נוכחות של עדרי בקר וריכוזי אשפה.

 

 

 

 

מידות

אורך גוף: 58 - 70 ס"מ. מוטת הכנף 155 - 170 ס"מ. משקל: 1,600 - 2,200 גרם.

 

שם בערבית: רח'מא מצריה (רחם מצרי), ראך, אנוק

פירוש השם המדעי - Neophron  = על פי המיתולוגיה היוונית - רמאי/נוכל שידע ללבוש צורת נשר.

percnopterus  = כנף שחורה.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

הרחם מקנן באירופה הדרומית וסביב אגן הים-התיכון, צפון אפריקה ומרכזה, אסיה הקטנה, הודו וחצי האי ערב. האוכלוסיות הצפוניות נודדות וחורפות באפריקה מדרום לסהרה, בעוד שהאוכלוסיות הדרומיות יציבות.

מרבית האוכלוסיות נמצאות בעשורים האחרונים בירידה מהירה ולכן המין הוכר בסכנת הכחדה. בדומה לכל יתר הנשרים בהודו, גם אוכלוסיית הרחמים שם סבלה מתמותה רחבה בגלל שימוש ווטרינרי בתרופה לבקר הגורמת למוות של נשרים. גם האוכלוסיות האירופית והאפריקאית ירדו באופן תלול, ככל הנראה בגלל הרעלות והתחשמלות באפריקה.

 

בישראל

בארץ מקנן התת-מין N. p. percnopterus  הדוגר בכל תחום התפוצה למעט הודו, שם מקנן תת מין אחר.

קינון ודגירה: מקייץ נדיר למדי, בסכנת הכחדה. מקנן בגולן, במדבר יהודה ובנגב. האוכלוסייה המקננת מונה כ- 30 עד 40 זוגות.

עד לאמצע המאה העשרים היה נפוץ ביותר, והוגדר כ"נשר השכיח ביותר בארץ" (בין היתר ע"י טריסטראם ושמיץ). הוא קינן במצוקים רבים ברחבי הארץ, כולל בכרמל ובהרי יהודה, והתקבץ בעשרות ובמאות במזבלות וליד פגרים.

 

באמצע המאה העשרים הוערכה האוכלוסייה בכ- 500 עד 1000 זוגות דוגרים (מנדלסון 1972). במהלך שנות החמישים והשישים נפגע באופן דרמטי כתוצאה מהרעלות משניות. כמו כן נפגע מהתחשמלויות ומדריסה על ידי רכבים, וגורמים אלה ונוספים, פוגעים בו גם במחוזות חריפתו באפריקה.

בשנות ה- 1960 נעלם הרחם מהכרמל, בשנות ה- 1980 ממערב הגליל ובמהלך שנות ה- 1990 גם מהגליל המזרחי. במהלך שנות ה -1980 נספרו בכל הארץ קרוב ל -150 זוגות בטריטוריות פעילות (פרומקין ומן 1984, לוי 1990) ומאז נצפית ירידה הדרגתית מתמשכת.

האוכלוסייה המקננת היום אינה רציפה, כשיש נתק בין הזוגות המקננים בגולן לבין אלה שמקננים במדבר יהודה ובנגב. במהלך הסקרים שבוצעו במסגרת פרויקט "פורשים כנף" בשנים 2002 - 2005 אותרו 27 זוגות, מהם 7 בגולן, 11 במדבר יהודה, 7 בהר הנגב ו - 2 עד 3 בהרי אילת.

 

מקנן במצוקים, בדרגשי סלע, בכוכים ובמערות. הקן בנוי מענפים וזרדים ומרופד בצמר כבשים, פיסות ניילון ועצמות.

עונת הקינון ממרץ עד סוף יולי. מטיל 1 - 3 ביצים (מרץ - אפריל). משך הדגירה 39 - 45 יום, ומשך הטיפול בגוזלים עד הפריחה 69 עד 90 יום.

 

נדידה:  בסתיו חולף מאמצע אוגוסט ועד לסוף אוקטובר (השיא במחצית השנייה של ספטמבר). באביב מאמצע פברואר עד סוף מאי (השיא מאמצע מרץ עד אמצע אפריל).

בסתיו נודד בעיקר בציר המערבי, ביחד עם עיטי חורש ודורסים אחרים.

 

הצעירים נוטים לנדוד בתחילת תקופת הנדידה, כשבוע עד שבועיים לפני הבוגרים. המספרים בסקרי הנדידה מסתכמים בכמה מאות פרטים, לדוגמה 474 בסתיו 1985 בסקר כפר-קאסם (דברת 1986), בשנות ה- 1990 חלה ירידה בכמות הנספרת (Alon & Granit et al. 2004). המספרים בסואץ גדולים יותר, ככל הנראה בגלל הצטרפות של פרטים הנכנסים לנגב ממזרח וממשיכים לסיני. 1,096 פרטים נמנו שם בסתיו 1984.

באביב חולף בחזית רחבה, הן בציר המזרחי, דרך הרי אילת ודרום הנגב והן בציר המערבי, דרך מרכז הנגב ומערבו וצפונה דרך מזרח הארץ. מספרי השיא בסקרים עומדים על כ- 800 פרטים באביב 1977 בהרי אילת (כריסטנסן וחובריו 1981), כ- 1,000 פרטים באביב 1985 במדבר יהודה, 279 פרטים בבית שמש באביב 1982 (עזרא חדד, בע"פ).

 

 

סכנות ואיומים

סטטוס שימור בינ"ל - בסכנת הכחדה (EN).

סטטוס שימור אזורי - בסכנת הכחדה (EN).

 

מידע כללי

מקור השם רחם מקראי - "ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם" (ויקרא י"א, 18).

במסגרת פרויקט "פורשים כנף" הוקם גרעין רבייה בחי-בר כרמל, שמטרתו השבה ואישוש של אוכלוסיית הרחמים בחבל הים-תיכוני. ב- 2005 הצליח זוג רחמים מגרעין הרבייה להביא גוזל לבגרות, אחרי למעלה מ- 25 שנה שבהן לא התרבו רחמים בשבי בישראל. גרעין הרבייה מורכב מרחמים שנאספו פגועים ומורעלים. בדומה לנשרים, נשענת אוכלוסיית הרחמים בחבל המדברי על תחנות ההאכלה שמפעילה רשות הטבע והגנים.

שרידתם של הרחמים תלויה לא רק במצב מקומות החיות שלהם בישראל, אלא גם במצב בתי הגידול במחוזות חריפתם באפריקה ובגורמים המאיימים עליהם אגב נדידה.

 

ערך זה נכתב על ידי אסף מירוז

 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
09/10/2018 ראש העין 1 דודו ראבד
04/10/2018 רחוב הירקונים פתח תקווה 1 יהודית קאופמן
28/09/2018 ראש העין 2 דודו ראבד

היכן ניתן לצפות ברחם מדברי

מאמרים

הספר האדום

land marks