זרון סוף - Circus aeruginosus

תיאור המין

הזרון הגדול ביותר בארץ, מקנן בביצות ואזורי עם צמחיה צפופה בגדות מקווי מים.

בעמידה זרוני הסוף הם עופות דורסים דקי גזרה ובעלי גוון כללי חום. לזכר ראש וצוואר בהירים - תכולים/לבנבנים ובטן ערמונית בהירה. הנקבה כהה יותר עם כיפה וסנטר בצבע בז'/קרם. הצעיר דומה מאוד לנקבה וההבחנה ביניהם קלה יותר בשעת המעוף.

הרגליים חשופות, צהובות - ארוכות ודקות ומותאמות היטב ל"קטיף" עופות. בעמידה קל להבחין גם במבנה הראש המיוחד של הזרונים ומקומן החזיתי, במקצת, של העיניים - מקנה להם מראה "ינשופי" משהו.

 

המעוף איטי ושקט. זרון הסוף משתמש בכנפיו הרחבות (רחבות יותר מבין כל הזרונים) כדי לדאות באיטיות רבה מעל צומח סבוך - שם הוא מאתר את מזונו.

כעת, בשעת המעוף, מבחינים שהזכר בהיר ותכול - כמעט כולו. במבט מלמטה בולטים הכנפיים והזנב התכולים, קצות הכנפיים השחורות והבטן האדמדמה. מבט מלמעלה חושף את הצופה לדגם "טרי-קולור" יפהפה בעל-כנף: הגב וסוככות האמה - חומים, אברות האמה וסוככות היד - תכולים והאצבעות (אברות היד) השחורות.

 

הנקבות חומות, באופן כללי, עם אברות כנף כהות ביחס לסוככות ושפת התקפה - קדמת הכנף, בהירה. המצב הזה הפוך אצל הצעירים: הסוככות כהות מהאברות וקדמת הכנף חומה ולא בהירה.

 

בצלליתו, זרון הסוף מזכיר דיה שחורה, או עיט גמדי, אבל הוא נבדל משניהם ברגליו החשופות וזנב ארוך - מעוגל במקצת. לדיה השחורה יש זנב קדוד ולעיט הגמדי זנב רבוע. בזמן הגלישה הזרון מרים את כנפיו לצורת V לעומת הדיה, שמחזיקה את הכנף נמוף יותר - בקו הגוף ואפילו נמוך יותר.

 

מוכרים שני תתי מינים:

C. a. aeruginosus - מקנן ממערב אירופה ומזרחה עד לדרום מזרח אסיה.

C. a. harterti - מקנן בצפון מערב אפריקה.

 

בערבית

זרון - אבו-דנ'ב - "אבי הזנב"

זרון סוף - מרזאת אלבטאיח'

פירוש השם המדעי - "מסתובב חלוד". Kikros, דרך אגב, היה נץ מיתולוגי בעל תעופה מעגלית.

 

מידות

אורך גוף: 48-56 ס"מ. מוטת כנף: 115-130 ס"מ. משקל: 500-700 גרם.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

מצוי בכל רחבי אירופה, מרכז אסיה, במזרח התיכון ועד צפון מערב אפריקה.

במאה ה-18 וה-19 אוכלוסית זרוני הסוף קרסה בעקבות יבוש בתי גידול, ציד והרעלות משניות - בעיקר מגוויות שועלים שנורו. הזרונים, שאכלו את בשר השועלים ובו הכדוריות, סבלו מהרעלת עופרת. היום האוכלוסיה יציבה ואין חשש לעתיד המין.

 

 

בישראל

חולף וחורף מצוי בעיקר במאגרים ובריכות דגים בצפון ובשפלה. מקייץ נדיר מאוד ובעבר אף דגר בעמק החולה ואולי בעוד אזורים בצפון.

סכנות ואיומים

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - נכחד כמקנן (EX).


 

מידע כללי

זרוני סוף זכרים מציגים מעופי חיזור מרהיבים כשהם מרחפים במעגלים - בגובה אדיר מעל אזור הרבייה. אם מצא הזכר חן בעיני הנקבה, היא מצטרפת אליו ויחד הם "נועלים" את רגליהם יחדיו (אחד תופס את השוק של השני), וצונחים תוך כדי סחרור מהיר לעבר הקרקע. הפרידה מתרחשת ממש בשנייה האחרונה, לפני שהם פוגעים בקרקע… כראה שגם הזרונים נהנים מקצת ריגוש.

 

שלושה רבעים מכלל זרוני הסוף שנצפים בארץ הם נקבות או צעירים. אצל הזרונים הנקבות גדולות מהזכרים בכ-10% וזה מתבטא גם בתפריט.

הנקבות, המסיביות יותר, צדות גם עופות מים כמו אגמיות וברווזים קטנים ואילו הזכרים צדים בעיקר ציפורי שיר בין סבכי הסוף והקנה. בכל פעם שנקבה מתקרבת אל מקווה מים כול העופות הקטנים ממהרים להתחפף ואילו ברווזים גדולים יותר אינם מתרגשים כלל.

בנוסף לעופות, הזרונים צדים גם מכרסמים קטנים, זוחלים, דגים ודו-חיים.

 

 


 

בסקר נדידת הסתיו החדש 2014 נספרו 632 זרוני סוף.

 

  

 


 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
14/11/2018 אילת 1 Noam Weiss
12/11/2018 שדות צרעה 2 אילן מוריה
12/11/2018 דרום הערבה 1 Noam Weiss

היכן ניתן לצפות בזרון סוף

מאמרים

הספר האדום

land marks