עקב עיטי - Buteo rufinus

תיאור המין

דורס בינוני ומוצק, גדול מכל יתר העקבים באזורנו.

בדרך כלל בהיר יחסית, עם ניגודיות ברורה בין ראש וחזה בהירים לבין בטן כהה. זנבו בינוני באורכו ונטול

פספוס (לרוב בגוון קרם-חולי עד חלודי), צווארו קצר וראשו רחב.

בעל שלושה מופעי צבע עיקריים - בהיר (השכיח ביותר), חלודי וכהה.

במופעים הבהיר והחלודי, הראש והחזה בהירים, בולטים בניגוד שלהם לבטן ול"מכנסיים" הכהים. זהו סימן טוב לזיהוי פרטים עומדים. המופע הכהה בצבע חום-שוקולד אחיד, והוא היחיד שלזנבו שפת זרימה שחורה.

 

הרגליים ארוכות יחסית וחשופות מנוצות, ובזכותן קיבל העקב העיטי את שמו האנגלי והערבי.

בתעופה נראה בדרך כלל בהיר מאוד מלמטה, עם זנב בהיר וחלק, סוככות אמה בגוון חולי או חלודי, מנוגדות לאברות תעופה לבנות ולכתם שחור בסוככות היד העגולות. כמעט בכל המופעים בולט בניגוד שבין הראש והחזה הבהירים ובין צידי הבטן הכהים. בדאייה מרים כנף באופן בולט, במיוחד את היד.

העקב העיטי דומה מאוד לעקב חורף מזרחי, אבל גדול יותר, ארך כנף וכבד ממנו. כנפיו של העקב העיטי מורמת יותר בזמן הדאיה וזנבו חלק וללא פסי רוחב. הכתם הכהה בסוככות היד מהווה גם הוא סימן היכר טוב.

 

המופע הכהה של העקב העיטי זהה כמעט למופע הכהה של העקב המזרחי והאבחנה ביניהם מסתמכת על גודל וצללית בלבד.

הפרטים הנראים בארץ שייכים לתת-מין B. r. rufinus, המקנן בדרום אירופה, המזרח התיכון, דרום-מערב ומרכז אסיה. בדרום הנגב מזדמנים פרטים הקרובים בגודל ובלבוש לתת המין B. r. cirtensis המקנן בצפון אפריקה, אך טרם הוכח שתת-מין זה אכן מזדמן בארץ.

 

עקב חורף (ימין) בחברת עקב עיטי      צילום: משה כהן

 

מקנן בשטחים הרריים וגבעתיים, פתוחים לגמרי או עם צמחייה דלילה. הקן נבנה על מצוק (גבוה או נמוך) ועל עצים גבוהים.

 

מידות

אורך גוף: 60 - 61 ס"מ. מוטת כנף: 130 - 150 ס"מ. משקל: 590 - 1,600 ג'.

 

שם בערבית - חמימק טאוויל א(ל) סאקין

פירוש השם המדעי: "עקב ג'ינג'י". Buteo - עקב ו- rufinus מהמילה rufus - זהוב/אדמדם.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

מקנן בדרום-מזרח אירופה, המזרח התיכון ומזרחה - במרכז אסיה עד למונגוליה. כמו כן בצפון אפריקה. האוכלוסייה האירופית חורפת במזרח התיכון וברצועת הסאהל באפריקה. האוכלוסייה העולמית מונה כ- 100,000 פרטים בוגרים, והיא ככל הנראה יציבה בגודלה, עם תנודות הקשורות לשינויים באוכלוסיות הטרף - מכרסמים ובעיקר נברנים (Ferguson-Lees and Christie 2001).

 

בישראל

יציב ומקנן כמעט בכל אזורי הארץ. נעדר משטחים מיוערים בצפיפות ומאזורי מדבר צחיח. מחקרים אחרונים מראים שפרטים המקננים בארץ מבלים את החורף הרחק מנחלות הקינון, בין היתר במזרח אירופה ובתורכיה (פרידמן 2012). בעוד שבעבר קינן כמעט אך ורק על מצוקים, עבר בשנים האחרונות לקנן יותר ויותר על עצים. מגמה זו זוהתה בעיקר בהרי ובשפלת יהודה.

 

ערך זה נכתב על ידי האקולוג אסף מירוז

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
10/11/2018 רמת דלתון 2 שכי לוריא
10/11/2018 ראש העין 1 דודו ראבד
10/11/2018 מרכז הצפרות הבינלאומי אילת 2 שחר שלו

היכן ניתן לצפות בעקב עיטי

מאמרים

הספר האדום

land marks