חופית קטנה - Calidris minuta

תיאור המין

 

אחד החופמאים הקטנים בסדרת החופמאים, הקטן ביותר באזורנו והשכיח מבין כל החופיות. קטנה מאוד ובהירה יחסית, נראית כאילו "מסתובבת בין הרגליים" של חופמאים גדולים ממנה.

בארץ מופיעה בדרך כלל בלבוש חורף – חלקיה העליונים אפורים בהירים וחלקיה התחתונים, חזה וקדמת ראשה לבנים.

בלבוש הקיץ החלקים העליונים חלודיים והראש חום אדמדם. לצעיר גב כההיותר, מנוקד בשחור, עם שוליים לבנים לסוככות השכמה, היוצרים פסי אורך בולטים.

המקור שחור, חד וקצר יחסית (פחות מרוחב הראש), הרגליים שחורות.

 

בדרך-כלל עפה בלהקה צפופה, לעיתים קרובות הלהקה מעורבת עם חופמאים אחרים ואז ניכרת במימדיה הקטנים.

הלהקה "שוברת" לצדדים ומזגזגת, מגלה לחילופין ניצנוציםשל בטן לבנה לעומת החלקים העליונים האפורים. תוך כדי מעוף משמיעה קולות פטפוט עדינים ומקוטעים ("סטיט" גבוה, מושמע ביחידות ולעיתים חוזר). במעוף דומה לחופית אלפינית ונבדלת ממנה בעיקר במימדיה הקטנים ובמקורה הקצר.

דוגרת בטונדרה הצפונית, לרוב בחופים או בקרבתם. בנדידה ובחורף נראית במגוון רחב של בתי גידול לחים: מתוקים ומלוחים, בגדות בוציות או חוליות, כולל בחוף הים.

 

 

מידות

אורך גוף: 15.5 – 14 ס"מ. מוטת כנף: 30 – 27 ס"מ. משקל: 37 – 18 גר'.

 

שם בערבית - פוטיירה זע'ירה

 

מינים דומים

דומה לחופית אלפינית אבל קטנה ממנה בכ - 30 אחוזים. מקורה של החופית האלפינית ארוך יותר, למרות שקיימת שונות רבה באורך המקור בקרב החופיות האלפיניות וגם המבנה הכללי שונה: לחופית האלפינית גוף פחוס ודמוי סירה.

חופית נוספת, שדומה יותר גם בגוון הכללי וגם בגודלה הקטן היא חופית טמינק. אבל לחופית טמינק לבוש אחיד יותר, החזה והפנים אינם לבנבנים והרגלים צהובות/ירוקות. גם הקריאה של החופית הקטנה קצרה יותר ופחות מוזיקלית. פרטים החשודים כבני כילאיים של חופית טמינק וחופית קטנה נצפו בהולנד.

 

החופית הקטנה היא "מין מונוטיפי", כלומר -  קיים תת-מין יחיד.

 

 

ישראל

בישראל החופית הקטנה חולפת וחורפת שכיחה בגדות מקווי מים בכל רחבי הארץ, לעיתים בלהקות המונות מאות רבות ואף אלפי פרטים. בסתיו 1978 נמנו למעלה מ- 15,000 פרטים שחלפו לאורך חופי צפון סיני (פז 1986).

החופית הקטנה היא מהציפורים המרתקות החולפות בארצנו. בשל תנאי חייה המיוחדים, הכרוכים בקינון בקיץ הקצר מאוד של הטונדרה הארקטית, אלפי פרטים מציפים בסתיו המוקדם את חופי הים התיכון, מקווי המים הפנימיים ואת בריכות המלח של אילת.

 

החופיות תשארנה בארץ במשך מספר שבועות לפני המשך מסען לאפריקה: בתחנת הטיבוע של המרכז הבינ"ל לצפרות באילת, נמצא שהחופיות הקטנות הצעירות, שרק חודשיים קודם לכן עוד הילכו בקושי כאפרוחים בטונדרה, מגיעות לישראל מאוחר (סוף ספטמבר) ונותרות כאן לזמן קצר. לעומת זאת, ההורים משתקעים לתקופה ארוכה יותר והסיבה לכך נעוצה כנראה בצורך של החופיות הבוגרות להחליף את נוצות התעופה (לחופיות הצעירות נוצות חדשות ממילא, אותן הן צימחו לאחר בקיעתן).

הקיץ הקצר במושבות הקינון לא מאפשר לחופיות הבוגרות להחליף נוצות לפני הנדידה כמקובל אצל מיני ציפורים רבות, לכן הן למעשה משהות את חילוף הנוצות, ומבצעות אותו בארץ בין החודשים ספטמבר לנובמבר, ורק אז רוב האוכלוסייה יוצאת להמשך נדידתה לאפריקה.

למרות שמה, קל יותר בארץ לראות את החופית הקטנה לא על חופי הים אלא בבריכות דגים מרוקנות או בבריכות לייצור מלח, שם כמות החרקים והסרטנים הקטנטנים שהיא ניזונה מהם, גדולה מאוד. משום העדפתה למקומות שמנוהלים על ידי אדם, ולא משיקולים של שמירת טבע, ומשום שהחופיות זקוקות לבתי גידול אלו בדרכן לאפריקה לא רק כתחנת תדלוק לטווח קצר, אלא לתקופה ארוכה, היא נתונה לסכנה ותלויה בהמשך קיומם של חוות המדגה ובריכות לייצור מלח.

החלופות הטבעיות לבתי גידול אלו – חופי צפון סיני וביצות ומלחות ברדאוויל, טומנות בחובן סכנה אמיתית -  אלפי קילומטרים של רשתות ללכידת ציפורים המופעלות שם על ידי הבדואים.

תפוצה ומגמות אוכלוסין

האוכלוסייה העולמית נמצאת במגמת ירידה (Wetlands International 2012)אך לא בקצב המצדיק הכרה כמין בסכנת הכחדה. ישנן אוכלוסיות בעולם שמצבן אינו ידוע.מין זה צפוי להיפגע מההתחממות הגלובאלית באופן קשה, בגלל השינויים הגדולים שעוברת הטונדרה הצפונית – מקום קינונה העיקרי.

מקננת בחוג הארקטי של צפון אירופה ואסיה, חורפת בדרום אירופה, דרום אסיה,אפריקה והמזרח התיכון.

כל האוכלוסיות נודדות לטווח ארוך (del Hoyo et al. 1996). עלפי הערכות, מונה האוכלוסייה העולמית כ- 1.5 מיליון פרטים.

 

למספריה של החופית הקטנה קשר ישר למספר הלמינגים (מכרסמים קטנים ממשפחת האוגרים) המצויים באותו קיץ בטונדרה הארקטית – שם גם מקננות החופיות הקטנות. הלמינגים הם מרכיב חשוב בתפריטם של ליליות שלג וחמסנים ובקייצים שבהם הלמינגים אינם מצויים בשפע נטרף מספר גדול של חופיות מקננות, בעיקר חופיות קטנות וחופיות מגליות.

בחופי הודו (אתרי חריפה וחניית ביניים) החופית הקטנה נפגעת מציד בלתי חוקי ומהרס בתי גידול לחים כתוצאה מבצורת מתמשכת ומניצול חופים לתעשיות המלח והתיירות. גם באפריקה המין נפגע משינוי והרס של חופים.

המין רגיש למלריית העופות ולבוטוליזם ועשוי להיפגע בהתפרצויות עתידיות של מחלות אלה (Birdlife international2012).

 

סכנות ואיומים

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - לא רלוונטי כיוון שאינה מקננת בארץ.

תודה לנועם וייס, מנהל מרכז הצפרות "ראש ציפור" תל אביב, על העזרה בכתיבת הערך.

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
10/11/2018 מרכז הצפרות הבינלאומי אילת 100 שחר שלו
09/11/2018 אילת 350 Noam Weiss
08/11/2018 מאגר רעים 20 איתי הרלינג

היכן ניתן לצפות בחופית קטנה

מאמרים

land marks