קוקיה אירופית - Cuculus canorus

תיאור המין

 

"איך אשב פה, אם לעשרים ארנבות, עם קוקיה מפקירה הבנים?

כל בניה גדלו בקנים זרים, כולם עזובים, כולם מופקרים...

נעלבה הקוקיה והארנבת הלכה לה." (ל. גולדברג, מתוך "דירה להשכיר")

 

הקוקיה האירופית, כמו מינים נוספים במשפחת הקוקיתיים איננה מקננת ומגדלת את צאצאיה. היא מטילה את ביציה בקיניהן של ציפורים אחרות, אשר מגדלות את גוזליה. תופעה זו נקראת "טפילות דגירה" (brood parasitism). הציפורים אשר בקיניהן מטילה הקוקיה את ביציה קרויות "מארחות" או "פונדקאיות". לא כל מיני הקוקיות הם טפילים.

 

למרות שירת ה"קו-קו" המפורסמת שלה, הקוקיה האירופית איננה ציפור שיר כי אם משתייכת לסדרת הקוקיתאים (Cuculiformes). היא דקת גיזרה ובעלת מימדי גוף בינוניים. הזנב ארוך (כדי 17 ס"מ) ומעוגל והכנפיים מחודדות. הגרון, הראש והחלקים העליונים בצבע אפור.

הבטן לבנה עם פספוס שחור והעין צהובה. צורת המעוף אופיינית עם טפיחות כנף רדודות שבדרך כלל אינן עולות מעל קו הגוף והזנב מיושר בקו אחד עם הגב. בעמידה נראית לא פעם עם כנפיים שמוטות מטה והזנב מוטה מעט כלפי מעלה.

לנקבה שני מופעים. המופע האפור דומה לזכרים אך נבדל בגוון הבז' המעטר את החזה והבטן בכמויות משתנות. המופע החלודי שונה מהזכרים ובו החלקים העליונים, הראש והגרון בצבע חום עם פספוס שחור.    

 

בזמן תעופה יכולה הקוקיה האירופית להיראות כמו נץ מצוי. היא נבדלת ממנו בכנפיים המחודדות ובחבטות הכנף הרדודות.

 

הקוקיה האירופית מצויה במגוון מקומות חיות. מחורשים ויערות דלילים עד  לשטחי בתה פתוחים. נמנעת מיערות צפופים.

 

 

 

מידות

אורך גופה 31 - 36 ס"מ. משקל 90 - 130 גרם.

 

השם בערבית: ווקוואק מא'לוף  

השם המדעי, האנגלי והעברי הם שמות אונומטופאים. דהיינו נובעים מהצליל אותו משמיעה הקוקיה. זהו הצליל המפורסם של "שעוני הקוקיה" התלויים על הקיר. צליל קו-קו מהדהד המורכב בדרך כלל משתי הברות (לעתים עד חמש הברות) ומשמש בעיקרו להכרזה על טריטוריה.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

המין נפוץ כמעט בכל האזור הפליארקטי (אירו-אסיה). מספרד והאיים הבריטים במערב, צפון אפריקה בדרום וסקנדינביה בצפון עד יפן במזרח. כמו כן באגן הים התיכון ובלבנט מטורקיה דרך לבנון, ישראל, ירדן וסוריה עד אירן.

כל האוכלוסיות נודדות. בעיקר למרכז אפריקה וכן לאזורים הטרופים של הודו-סין.

בתחום תפוצתה ידועים 4 תת מינים. שניים מהם נראים בישראל.

  

 

בישראל

נדידת הסתיו מתרחשת בחודשים יולי- אוקטובר ושיאה בחודש אוגוסט. בעונה זו מקדימים הבוגרים את הצעירים. מאידך, ראשוני הצעירים שפרחו מהקינים מתחילים להתפזר כבר באמצע יוני, כך שמספר התצפיות עולה עוד לפני תחילתה של הנדידה. נדידת האביב מתחילה באמצע פברואר ונמשכת עד אמצע יוני ושיאה בחודשים אפריל-מאי.

 

תת המין C. c. canorus מתרבה לא שכיח בארץ (בדרך כלל נהוג לומר "מקנן", אבל במקרה של קוקיה אירופית המצב שונה!) וחולף לא שכיח בעונות הנדידה. זהו תת המין הנפוץ בעיקר במערב הפליארקטי.

 

מתרבה באזורים ההרריים של צפון ומרכז הארץ ונצפה בכל אזורי האקלים במהלך הנדידה. המינים המארחים העיקריים בישראל הם מדברון ופיפיון הרים.

תת המין C. c. subtelefonus מגיע אלינו מאזורי התפוצה המזרחיים של המין וחולף נדיר. נצפה באילת בעיקר באביב.

 

מצב שימור

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון  (LC).

סטטוס שימור אזורי -  בסיכון נמוך (NT)

 

מידע כללי

סיפורן של הציפורים הטפילות הוא אחד המרתקים ביותר בעולם הטבע. זהו בעצם "מירוץ חימוש אבולוציוני". תחרות בלתי פוסקת בין הטפיל למארח, כאשר כל פעם ידו של אחד הצדדים על העליונה.

 

אז מה בעצם קורה פה?

הקוקיה האירופית מטילה ביצה אחת בקן של ציפור מארחת מיד לאחר שזו הטילה בו את ביציה. מיד לאחר ההטלה, לוקחת הקוקיה אחת מביצי המארחת ועפה למקום מרוחק שם היא אוכלת את הביצה או פשוט נפטרת ממנה.

טקטיקה זו של טפילות חופנת בחובה יתרונות וחסרונות. גידול הצאצאים על ידי ציפורים אחרות מאפשר לקוקיה חיסכון רב באנרגיה הכרוכה בגידול. את האנרגיה הזו מנצלת הקוקיה בהטלה מרובה של ביצים בקינים שונים. קוקיה יכולה להטיל כ- 12 ביצים ב-12 קינים שונים. יתרון נוסף הוא כמובן בכך שהקוקיה "אינה שמה את כל הביצים בסל אחד", תרתי משמע.

 

מצד שני, ממש כמו שטענה הארנבת ברב המכר האגדי "דירה להשכיר", הקוקיה לוקחת סיכון גדול בכך שהיא משאירה את גורל צאצאיה בידיים זרות ללא כל יכולת לדאוג להם או לשמור עליהם ומבלי לדעת מה הן האיכויות ההוריות של הזוג המארח.

 

 

 

 

אחד הסיכונים הגדולים בטפילות מסוג זה הוא שההורה המארח יזהה את ביצת הפולש וירחיקה מהקן, או לחילופין ינטוש את הקן ויבנה קן חדש במקום מרוחק יותר מהאיום הנוכחי. למארח יש הרבה מאוד מה להפסיד במידה ולא זיהה את הביצה הזרה. הגוזל הצעיר של הקוקיה , מיד עם בקיעתו, בצעד יוצא דופן ומעורר פליאה, מעמיס על גבו את ביצי המארח בזו אחר זו ומשליכן אל מחוץ לקן! סרטון . המארח מאבד את כל צאצאיו ומגדל את גוזל הקוקיה בלבד.

 

כאן מתחילה תחרות אבולוציונית בין שני המינים. הפסד בתחרות, משמעו אחד - סכנה קיומית. חוקרים רבים נוטים לראות במאבק זה מעין "מירוץ חימוש אבולוציוני" שבו כל צד, בתורו, מפתח יכולת התמודדות חדשה מול הצד השני.

 

על המארח לזהות את הביצה הזרה, מפני שלאחר בקיעתו של הגוזל הוא יטפל בו ובכך הפסיד בקרב. חוקרים מצאו שהמארחים יודעים לזהות את הביצה הזרה לפי סידור הביצים בקן או לפי מראה הביצה - צבע, גודל או דגם צבעים. לקוקיות יש יכולת להטיל ביצים הדומות בצבען או בדגם שלהן לביצי המארח. ישנן ציפורים מארחות אשר מצליחות לזהות ביצה זרה גם אם היא דומה לביצים שלה.

 

ציפורים אלה נמצאות בשלב מתקדם במירוץ החימוש. לעומתן ישנם מינים של ציפורים שימשיכו לדגור על ביצת הקוקיה גם אם היא שונה לחלוטין מהביצים שלה. חוקרים מעריכים כי מינים אלה נמצאים בשלב מוקדם יותר במירוץ החימוש האבולוציוני הזה ועדיין לא פיתחו את היכולת לזהות את הביצים הזרות. לחצו כאן למאמר בנושא.

 

מיני הציפורים המארחים של הקוקיה האירופית הם בדרך כלל ציפורי שיר קטנות. גוזל הקוקיה שהולך וגדל חורג ממימדי הקן. בשלבים המתקדמים של גידול הגוזל יכולה להתקבל תמונה מפליאה שבה ההורה הקטן עומד על ראשו של הגוזל המגודל ומאכיל אותו בחרקים (http://dailyanimallover.blogspot.co.il/2011/07/tricked-you-tiny-reed-warbler-attempts.html).

האם טפילות דגירה היא טקטיקה יעילה, למרות חסרונותיה? זו שאלה מעניינת. מה שבטוח הוא כי כל עוד קיימות ציפורים טפילות בטבע כנראה שהשיטה עובדת.

 

נאחל לכולן בהצלחה.   

 

ערך זה נכתב על ידי דותן יושע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


תצפית מעניינת ב... קוקיה אירופית   תצפית מעניינת ב... קוקיה אירופית   תצפית מעניינת ב...


 

 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
12/10/2018 חוות נפחא 1 מיכה מנדל
09/10/2018 חוות נפחא 1 מיכה מנדל
05/10/2018 עמק חפר שדות - מרכז 1 אסף ששון

היכן ניתן לצפות בקוקיה אירופית

מאמרים

הספר האדום

ציפורים נוספות מסדרת קוקיתיים

land marks