תחמס נובי - Caprimulgus nubicus

תיאור המין

 

 

 

עוף לילה קטן מסדרת התחמסאים - ניזון בעיקר מעשים מעופפים.

הקטן בתחמסי ישראל, בעל גוון חום – חלודי בהיר יחסית, וכתמים לבנים בכנף ובקצות הזנב הבולטים בתעופה. הזוויגים דומים. לזכר קריאה בולטת הנשמעת כנביחת כלב רחוקה. כשאר התחמסים, בעל יכולת שליטה בטמפרטורת הגוף, ובמשך חלק ניכר מהחורף טמפרטורת הגוף צונחת משמעותית בכדי לחסוך באנרגיה.

 

מאתר את העשים בתצפית מן הקרקע, לעתים קרובות עומד על דרכים. משתמש בחוש הראייה לאיתור העשים, ולכן פעיל ביותר בלילות בהם תאורת הירח חזקה.

 

התחמס הנובי דומה לתחמס האירופי ולתחמס המצרי, אבל הם גדולים ממנו. התחמס האירופי בעל גוון חום כהה, קר יותר, ואילו התחמס המצרי חולי בהיר יותר וחסר את הכתמים הלבנים בכנף ובזנב.

מוכרים מספר תתי מינים בעיקר במזרח אפריקה. תת המין המקומי, tamaricis - (מהשם - אשל) מתמחה בחיים במלחות ומוגבל בתפוצתו רק לישראל ולירדן.

 

 

מידות: אורך גוף: 20 - 22ס"מ; מוטת כנף: 46 - 50ס"מ; משקל: 45 – 50 גרם.

 

שם בערבית - סובד נובי.

פירוש השם המדעי - "חולב פרות נובי".

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

בעל תפוצה נרחבת בנופים מדבריים ומדבריים למחצה במזרח אפריקה (סודן, אתיופיה, צפון קניה וכד'). אוכלוסיות קטנות נמצאות בדרום חצי האי ערב ובערבה. כנראה שכל האוכלוסיות יציבות.

 

בישראל

עד סוף שנות ה- 1980 נמצא בכל המלחות לאורך הבקע, ממלחת אילת בדרום ועד לעמק בית שאן, ואוכלוסייתו הוערכה במאות זוגות. עם התפתחות החקלאות, נעלמו כל המלחות בערבה ובבקעת הירדן, מלבד זו שבכיכר סדום. כיום זהו האתר היחידי בישראל בו מתקיימת אוכלוסייה של התחמס הנובי, כ- 50 זוגות (נתוני מרכז הצפרות הישראלי, 2013). גם מלחת סדום מאוימת מפיתוח חקלאי ופינוי מוקשים, ונדרשת פעולת שמירת טבע נמרצת להצלת המלחה האחרונה בישראל ולהצלת התחמס הנובי.

 

 

 

 

 

 

סכנות ואיומים

סטטוס שימור בינ"ל -  ללא חשש- (LC)

סטטוס שימור אזורי - בסכנת הכחדה חמורה (CR)

 

ערך זה נכתב על ידי יואב פרלמן ממרכז הצפרות הישראלי

 

 

 

 

רמות שימור

היכן ניתן לצפות בתחמס נובי

אין מידע להצגה

מאמרים

הספר האדום

ציפורים נוספות מסדרת תחמסאים

land marks