כחל מצוי - Coracias garrulus

תיאור המין

ציפור כחולה, מרהיבה ביופייה, מן המרשימות שבציפורי ארצנו.

בגודלו ובמבנה גופו הכחל מזכיר מזכיר "עורב קטן" כמו הקאק, וגם קולותיו צרודים וגסים כשל עורב. לבושו בעמידה כחול-תכלת כמעט כולו, למעט הגב שצבעו חום ערמוני. לעתים, בשעה שהוא עומד בראש עץ, צבעיו מסווים אותו היטב על רקע השמיים הכחולים עד שקשה להבחין בו.

 

ההפתעה האמתית מתגלה ברגע שהוא מוחרד ממקומו ופורס את כנפיו המציגות דגם של סוככות בצבע כחול טורקיז עז, מנוגד לאברות תעופה מבהיקות בגוון כחול-שחור עמוק. תעופתו קלילה, עם חבטות כנף אטיות למדי, אבל קצובות וחזקות.

 

הכחל מקייץ וחולף בארץ, כלומר שהסיכוי להיתקל בו בעונת החורף הוא נמוך (אלא אם כן אתם בטיול באפריקה). בדומה לקרוביו השרקרקים, הוא מקנן בחורים שהוא חופר בקירות עפר.

בנחלתו הוא זקוק, מלבד לקירות אלה, בעיקר לשטחים פתוחים – שדות בור, כרי מרעה ושטחי בתה או גריגה, שבהם הוא מוצא חרקים גדולים וזוחלים שהם עיקר מזונו.

בעונת האביב, כשזוגות הכחלים מגיעים לארץ מאפריקה, מבצעים הזכרים מפגני ראווה ארובטיים - הם נוסקים מעלה לגובה רב ואז צוללים במעגלים, לעתים אגב התהפכויות על הגב או השלכת אבן קטנה ותפיסתה באוויר. וכל זה כדי להרשים את הנקבה הצופה במחזה מעמדת תצפית על סלע או ענף.

 

מידות

אורך גוף: 29 - 32 ס"מ. משקל: 105 – 146 גר'.

 

שם בערבית - שיקראק, שרקרק. הוענק לו ככל הנראה בשל קריאותיו הצורמות "שרק - רק".

 

פירוש שמו המדעי של הכחל, Coracias garrulus, "צווחן דמוי עורב" (garrulous הוא שמו המדעי של העורבני), ומבטא את דמיונו לעורבים הן בצורתו והן בקולותיו. ומנדלי מוכר-ספרים כינה אותו "עורב ספירי" בזכות צבעו כאבן הספיר.

שמותיו באנגלית ובצרפתית - Roller - על שום מעוף הראווה שלו שבמהלכו הוא נוהג לבצע "ברגים" והתהפכויות.

 

 

מאז שנות ה- 80 האוכלוסייה המקננת נסגוה ממרבית שטחי הגליל, הכרמל, יהודה ושומרון ושפלת החוף.      צילום: עזרא חדד

 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

תפוצתו של הכחל פליארקטית ומשתרעת מצפון-מערב אפריקה (חלקים ממרוקו ותוניס) ומערב אירופה (ספרד ודרום צרפת) ומשם מזרחה דרך מרבית שטחה של מזרח אירופה, תורכיה ואיראן עד הרמות הגבוהות של מרכז אסיה.

אוכלוסייתו באירופה נמצאת בירידה מזה כשלושה עשורים, במיוחד בצפון אירופה. חסר מידע לגבי אוכלוסייתו האסייתית.

 

בישראל

הכחל הוא חולף ומקנן שכיח למדי. האוכלוסייה המקננת מגיעה בסוף מרץ ובתחילת אפריל ועוזבת במהלך יולי - תחילת אוגוסט. מקנן בכל החבל הים תיכוני של ישראל, דרומה עד לבקעת באר-שבע ומערב הנגב. ריכוזי הקינון העיקריים הם בדרום הגולן ובקעת כנרות, עמק הירדן ובית שאן, דרום שפלת יהודה וצפון-מערב הנגב.

 

עד לשנות החמישים של המאה הקודמת מנתה האוכלוסייה בארץ כמה אלפי זוגות דוגרים. החל משנות השישים המוקדמות החלה האוכלוסייה להצטמצם, תחילה בגלל שימוש מופרז בחומרי הדברה בחקלאות - שגרמו להרעלות משניות של כחלים ולצמצום מזונם, ובעשורים האחרונים גם בגלל צמצום שטחי המחייה כתוצאה מפיתוח וייעור.

כיום האוכלוסייה מונה כ- 500 זוגות לכל היותר ונראה שהיא נמצאת עדיין במגמת התמעטות. זאת גם הסיבה שבגללה הכחל מוגדר, בישראל, כמין שעתידו בסכנה.

 

בעונות הנדידה נראים הכחלים בארץ במספרים גדולים יותר. בסתיו בספטמבר-אוקטובר ובאביב באפריל-מאי. בנדידת האביב הכחלים נפוצים יותר, במיוחד בחלקים המזרחיים - בערבה, בקעת הירדן והגולן, אז נראים כחלים רבים כשהם נחים כ"חרוזים כחולים" על חוטי החשמל.

 

סכנות ואיומים

הכחל נפגע מאוד מהשימוש ברעלים בחקלאות, שאינם פוגעים בו ישירות בדרך-כלל, אבל משפיעים מאוד על זמינות המזון שלו, וכן מצמצום שטחי המחייה הטבעיים שלו - בעיקר שטחי בתה וגריגה שנפגעו מתהליכי פיתוח ויערנות.

 

מידע כללי

 

הכחלים אינם עופות חברותיים במיוחד והם מעדיפים לבלות בגפם במשך מרבית חודשי השנה.

עונת הקינון בארץ היא בחודשים אפריל - יולי, אז חופרים הכחלים חורים עמוקים בקירות עפר, או מאמצים חור שנחפר על ידי שלדג או שרקרק ומרחיבים אותו. לעתים הם מאמצים גם כוכים קיימים במצוקים או חללים בעצים. באירופה הם ידועים גם כמקננים בתיבות קינון. לעתים קרובות הם מקננים בשכנות למושבת קינון של שרקרקים או קאקים.

 

בקן אין לרוב כל ריפוד. בתטולה 4 - 5 ביצים לבנות ועגלגלות. הדגירה מתחילה עוד בטרם הושלמה ההטלה ושני בני הזוג לוקחים בה חלק. משך הדגירה 18 - 19 יום. הגוזלים בוקעים ערומים ועצומי-עיניים וההורים מאכילים אותם בקן במשך 26 - 28 יום עד לפריחה. הצעירים דהויים יותר וצבעם הכללי אפור-חום או אפור-ירקרק, עם פסי אורך בחזה ובבטן.

 

 

ערך זה נכתב על ידי האקולוג והצפר אסף מירוז,

מי שעומד מאחורי הספר האדום של העופות המקננים בישראל

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


תצפית מעניינת ב... כחל מצוי תצפית מעניינת ב... כחל מצוי תצפית מעניינת ב... כחל מצוי 


 

 

בתאריך 5.9.14 - זמן נדידת הסתיו.

 

הצפר עזרא חדד ספר 100 כחלים מצויים באזור שפלת יהודה. 

 

חדד, שעוקב כבר שנים רבות אחרי הציפורים בשפלת יהודה טוען כי מדובר במספר שיא!

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
30/10/2018 בריכות ביוב ק"מ 19 1 Noam Weiss
20/10/2018 שדות צרעה 1 מיכה מנדל
12/10/2018 כפר רופין 1 Noam Weiss

היכן ניתן לצפות בכחל מצוי

מאמרים

הספר האדום

land marks