סנונית מערות - Cecropis daurica

תיאור המין

 

 

אתם יודעים שסנונית היא ציפור שיר? זה קצת מוזר, אבל גם הסנונית היא ציפור שיר!

אתה מסתכל על היצור הזה, שמרחף לו כל הזמן בקלילות כזאת בין שמיים לארץ, ואתה שואל את עצמך מה הקשר בינו לבין זרזיר, עורב, פשוש, חוחית, עפרוני, סלעית וכל יתר ציפורי השיר שמעופן קצר ותכליתי והן מעבירות את רוב זמנן על עצים ועל הקרקע... מה נו? אין שום נו ואף אחד לא טורח להסביר לך את הקשר, עד שיום אחד אתה שומע את הדבר הזה שר ואז הכל מסתדר, בערך... כי גם השירה שלהן לא ממש מזכירה זמיר או קנרית.

 

מאידך, הסנוניות דומות דמיון מפתיע דווקא לסיסים! בדומה לסיסים גם לסנוניות כנף ארוכה וחרמשית, זנב ממוזלג, ראש עגול ופחוס הנישא על צוואר קצר, ומקור קצר בעל מפתח רחב, כל אלה הן התאמות שעושות הן את הסנוניות והן את הסיסים לציידים מעולים של חרקים מעופפים. הדמיון הזה התפתח במקביל אצל שתי משפחות שונות ורחוקות מבחינה אבולוציונית, כהתאמה לצורת חיים דומה. תהליך זה נקרא "קונברגנציה", או התפתחות מקבילה.

 

סנונית המערות היא אחת הסנוניות השכיחות והבולטות בישראל, שנייה בשכיחותה רק לסנונית הרפתות, שהיא ללא ספק הנפוצה והמוכרת ביותר. בגודל ובניצוי הן דומות למדי ולשתיהן חלקים עליונים בגוון סגול מתכתי עמוק וזנב ממוזלג עם אברות קיצוניות ארוכות.

סימני ההיכר הבולטים של סנונית המערות הם העל- שת והעורף שגוניהם כתומים-חלודיים, הגרון והחזה בהירים וללא הסינר הכהה של סנונית הרפתות.

סנונית המערות מעדיפה אזורים הרריים או גבעיים, ומגיעה בהם לרום גבוה יותר מסנונית הרפתות. את קינה היא נוהגת לבנות באופן מסורתי בין צוקים, נקיקים ומערות ומכאן גם שמה העברי.

במרוצת מאה השנים האחרונות היא החלה בהדרגה להמיר את אתרי קינונה במבנים דוגמת גשרים, מעברי מים מתחת לכבישים, מרפסות בתים ומבנים מלאכותיים אחרים, מה שאפשר לה להרחיב את תחום תפוצתה במישור החוף ובבקעת הירדן.

 

לסנונית המערות מעוף מרהיב וכושר תמרון יוצא דופן, היא עוברת לסירוגין ממעוף חתירה לרחיפה ולגלישה וחוזר חלילה, אם כי מעופה מעט כבד ופחות קליל בהשוואה לסנונית הרפתות. שלא כסנונית הרפתות, שלוגמת מים תוך כדי מעוף נמוך, סנונית המערות נוהגת לשתות תוך כדי עמידה על הקרקע בשולי בריכת המים.

שני מיני הסנוניות בונים קן עשוי בוץ הצמוד לתקרת המבנה, אך צורת הקן שלהן שונה - סנונית הרפתות בונה קן שצורתו כסלסילה פתוחה ואילו סנונית המערות בונה קן שצורתו כבקבוק סגור, פתחו צר ומוארך כפרוזדור המוביל לתא קינון עגול.

סנונית המערות חולפת ומקייצת בארץ, היא מגיעה לכאן במהלך מרץ ועוזבת בספטמבר, כשבמהלך תקופה זו עשויים הזוגות להעמיד שני מחזורי קינון.

 

 

מידות

אורך גוף: 16 - 19 ס"מ. משקל: 15 - 29 גרם.

 

שם בערבית: סנונו אחמר אל עג'ז ("סנונית חלודית-שת")

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

סנונית המערות נפוצה בדרום אירופה וסביב אגן הים התיכון, ומשם מזרחה עד לדרום-מזרח אסיה. היא מתוארת כנפוצה במרבית תחומי תפוצתה.

 

בישראל

חולפת ומקייצת שכיחה. נדידת הסתיו נמשכת מאמצע יולי עד אמצע נובמבר, כשהשיא בספטמבר, נדידת האביב מתחילה באמצע פברואר והיא נמשכת עד ליוני, כשהשיא במרץ-אפריל. בעונה זו היא מתלהקת לעיתים ללהקות של עשרות ואפילו מאות פרטים.

האוכלוסייה המקייצת מגיעה במהלך מרץ-אפריל. היא מקננת שכיחה למדי בכל החבל הים-תיכוני של ישראל, עד לרום 1,700 מטר בחרמון ועד לבקעת באר שבע וערד בדרום.

 

סכנות ואיומים

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - לא בסיכון (LC).

 

 

 

ערך זה נכתב על ידי אסף מירוז

 

 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
10/11/2018 מרכז הצפרות הבינלאומי אילת 20 שחר שלו
09/11/2018 אילת 1 Noam Weiss
09/11/2018 הפלך, גן יבנה, ישראל 2 אושרי

היכן ניתן לצפות בסנונית מערות

מאמרים

הספר האדום

land marks