זרזיר ארבה - Sturnus roseus

תיאור המין

זרזיר יפה מראה ובעל תיאבון גדול לחרקים עסיסיים כמו חגבים, חרגולים, חיפושיות ו… ארבה כמובן.

באנציקלופדית החי והצומח כותב הד"ר עוזי פז: "בעבר, בטרם החלו בהדברה כימית של חרקים, העריכו האיכרים מאוד את חלקו של זרזיר הארבה בהשמדתם, וניסו לעודדו לקנן: התקינו עבורו תיבות קינון, בשדות נגועים בחגבים הניחו מכלי מים, שכן הוא זקוק לרחצה תכופה, וזאת, כנראה, כדי להיפטר מההמולימפה של החרקים הגדולים שנדבקה לנוצותיו…"

בנוסף לחרקים, זרזירי ארבה אוהבים לזלול פירות ובמיוחד תותים.

 

לבושו של הזכר הבוגר יפהפה: הגוף ורוד, הראש, הכנפיים והזנב שחורים ובעלי ברק מתכתי וציצית שחורה וארוכה תלויה על העורף. הנקבה דהויה יותר, הציצית קצרה ולגב גוון חום.

במקרה של פרטים מתבגרים הצבע הוורוד "מלוכלך" בחום ואפור והחלקים השחורים חסרי ברק.

לזרזירי ארבה צעירים לבוש חום בהיר, כנפיים כהות ועל-שת בהיר. המקור צהבהב.

 

 

 

 

מידות

אורך גוף: 19 - 23 ס"מ. מוטת כנפיים: 37 - 41 ס"מ. משקל: 52 - 74 ג'.

 

שם בערבית - סמרמר

פירוש השם המדעי - Sturnus roseus - זרזיר ורוד.

גם השם באנגלית - Rosy Starling נובע מלבושו של זרזיר זה.

השם בעברית, בהשראת 10 מכות מצרים… דיינו!

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

תפוצתו של זרזיר הארבה נרחבת - מטורקיה וערבות אוקראינה מזרחה למרכז אסיה, עד לצומת הגבולות של סין, מונגוליה, קזחסטן ורוסיה. גם מצדו המערבי של הים השחור - ברומניה, מולדובה, בולגריה ויוון.

נציין כי מועד הקינון, הצלחתו ומיקום אתרי הקינון תלויים בהתפרצויות החגבים. בכל מספר שנים אוכלוסיית זרזירי הארבה גדלה מאוד - אז נרשמים קינונים גם במרכז אירופה, הבלקן ומערבה עד לספרד.

בחורף כל האוכלוסייה נודדת להודו, סרי לנקה ולעתים אל מזרח עומאן.

 

בישראל

חולף נדיר בכל הארץ ובעיקר בעמקי המזרח, אורח קבוע בעונת האביב בין עצי התות באגם ירוחם.

בעבר אף קינן בצפון הארץ.

 

סטטוס שימור בינלאומי - ללא חשש (LC)

סטטוס שימור אזורי - לא רלוונטי, אינו מקנן באזורינו באופן קבוע

 

 

 

 

 


עונת עצי התות הגיעה!


 

אחת מגולות הכותרת של נדידת האביב, מבחינתי, מגיעה דווקא בסוף העונה - עם הבשלת פירות עצי התות על סוגיו: השחור, השאמי, הלבן וכן הלאה. אז מתאספים על העצים עתירי הפירות העסיסיים, כמויות אדירות של ציפורים נודדות.

 

המינים הבולטים הם סבכיים בני קבוצת ה- Sylvia, כאשר גלים גדולים של סבכים שחורי-כיפה, מגיעים בדיוק בימי הבשלת פירות התות. הם מנצלים את שפע הסוכר בפרי ונהנים מאנרגיה זמינה שתשמש אותם להמשך דרכם צפונה.

בעונה זו מופיעים מיני הסבכים של סוף האביב, אולי היפים והמיוחדים שעוברים דרכנו: הסבכי הניצי והסבכי האפור. ירושלים התברכה במינים הללו וקל לצפות בהם על עצי התות הפזורים בבירה - במיוחד בתחנה לחקר ציפורי ירושלים ובגן הוורדים.

 

עם כל אלו, הכוכבים האמתיים של העונה הם ללא ספק הזהבנים וזרזירי הארבה.

יצא לי לא פעם לשבת מול עצי תות עתירי פירות, הגדושים סבכים ממינים שונים, ופה ושם צץ לו זהבן מחלל זכר, המבהיק בזהוב, או בזהבנית, נקבה ירקרקת הנטמעת בעלווה. החוויה היפה ביותר הייתה בתצפית בקיבוץ, כשישבתי מול עץ תות צעיר ועליו כ-24 זהבנים!!!

בהמשך, עץ זה הניב גם זרזיר ארבה בודד, בלבוש אביבי מרשים במיוחד.

התצפית היפה ביותר שהייתה לי על עצי תות גדושים פירות, הייתה בחורשת התותים הסמוכה לאגמון החולה, עם סבכים, זהבנים וזרזירי ארבה למכביר.

 

כמובן שגם מינים יציבים ניזונים בפירות: עורבים, עורבנים, דררות, בולבולים, שחרורים, נקרים, דרורים ועוד... שמאכילים גם את הגוזלים והפרחונים בפרי.

אני מצרף רישום בצבעי מים מעץ התות בקיבוץ, ציירתי אותו כשהייתי בן 15.

 

 

תפקחו עיניים, חפשו עצי תות, תגלו עולם נפלא!

אבנר רינות 11.4.16

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
19/08/2018 אילת 2 Noam Weiss
17/08/2018 אילת 2 Noam Weiss
25/05/2018 אילת 2 Noam Weiss

היכן ניתן לצפות בזרזיר ארבה

מאמרים

land marks