מיינה מצויה - Acridotheres tristis

תיאור המין

 

המיינה המצויה היא מין מזרח אסיאתי, "פולש", שהתבסס בישראל - כפי שקרה במדינות רבות בעולם, בעקבות בריחה ושחרור מכלובים. המיינות תועדו בישראל לראשונה במהלך שנות התשעים וכיום ניתן לראות ולשומע אותן כמעט בכל יישוב בארץ.

 

המיינה היא מין במשפחת הזרזיריים, גודלה בינוני וכמו רבים מבני המשפחה - גם היא נאה ומקושטת.

הגוף אפור, הראש והזנב שחורים והמקור בצבע כתום-צהוב עז. יש לה עור חשוף, שנמשך מן המקור ועד לאחורי העין - גם הוא בצבע כתום-צהוב ובשעת המעוף בולטים "חלונות" לבנים בכנפיים, שמסייעים מאוד בזיהוי הציפור. המיינה מבלה את רוב זמנה על הקרקע, בחיפוש אחר מזונה - מהלכת, אינה חוששת ואינה ממהרת להתעופף. בשעת ערב אפשר לראות פרטים רבים עפים אל עבר אתרי לינה - המעוף ישר ואקטיבי.

פעמים רבות שומעים את המיינה, לפני שרואים אותה. השירה חזקה, מלודית והיא כוללת קטעי שריקה מוזיקליים שחוזרים על עצמם. בנוסף המיינות נוהגות לחקות ציפורים אחרות בכישרון מדהים.

 

המיינה המצויה פרחה מכלוב, ואתה מין פולש נוסף - הזרזיר הבורמזי, שמספריו קטנים עדיין, אבל עם מגמה ברורה. לשניים מבנה דומה מאוד, וגם הזרזיר הבומזי נאה ומקושט. הוא נבדל מהמיינה המצויה בראשו הבהיר, המקור הצהבהב והוא חסר את "המשקפיים" הכתומים והחביבים של המיינה.

אפשר (לא חייבים) להתבלבל גם עם השחרור, אולי בגלל הקרבה של השניים לסביבת האדם וצבעי הגוף הכלליים. אבל המיינות נבדלות מהשחרור בקלות, בזכות "החלונות" הלבנים בכנפיים, בשולי הזנב הלבנים ובעיקר בזכות אופיין "העממי".

 

המיינות ניזונות בעיקר על הקרקע - הן אוכלות מגוון רחב של מזונות, כולל שאריות ופסולת מזון. לכן קל לפגוש בהן בקרבת מגורי אדם. אפשר אפילו לומר שהן מעדיפות בשעה שגם ברוב בתי הגידול הטבעיים הן יכולות להתקיים בנוחות.

 

מידות

אורך 22-25 ס"מ. מוטת כנף 33-36.5 ס"מ.אורך כנף 134-152 מ"מ.

 

פירוש השם המדעי

השם הראשון - Acridotheres, הוא חיבור של שתי מילים: Akris = ציידת ו - theras = ארבה, או חגבים. השם השני - tristis = עגמומי או "עצבובי", אולי בגלל הקריאה המתלוננת, לפעמים.

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

המיינה נפוצה בדרום מזרח אסיה - מהרי ההימלאיה ועד דרום סין. מאזורים אלה היא התפשטה הן בסיוע האדם והן בכוח הכנפיים לאזורים רבים בעולם - חצי האי ערב, אוסטרליה, מדינות שונות באירופה, האיים הקנריים, קנדה, דרום אפריקה ועוד.

למיינה ארבעה תתי מינים הנבדלים אלו מאלו בגודלם ובגווניהם (כהים יותר או פחות, שטחי לבן/צהוב מצומצמים יותר בחלק מתתי המינים). מתוך ארבעת תתי המינים האלו השלושה הנפוצים יותר הופצו למקומות שונים. רק מעט נעשה כדי לזהות היכן מצוי כל תת מין.

המיינה רחוקה מלהיות בסיכון, ההיפך הוא הנכון - היא הוכנסה על ידי האו"ם לרשימת 100 המינים הפולשים המסוכנים והמזיקים ביותר בעולם. באזורים מסויימים נדחקת על ידי מין נוסף של מיינה המתחרה איתה. בארץ, אין לנו מזל ואין לה מתחרים טבעיים (לא שהיינו ממליצים להביא את אותו מין אחר של מיינה...). כן עלו בעבר הצעות לנסות וללכוד את המיינות אך עד מהרה הן התפשטו, התבססו וכיום הן מין אסור ללכידה או ציד.

 

בישראל

המיינות נפוצו בישראל לאחר שברחו או שוחררו מכלובי הצפארי שבגני יהושע, תל אביב, לקראת סוף שנות ה-90 ותוך מספר שנים נפוצו בכל רחבי גוש דן והשפלה. כיום יש אוכלוסיות יציבות ומקננות גם במקומות מרוחקים או הרריים - קרים דוגמת אילת, קרית שמונה, ירושלים ועוד.

 

 

מידע כללי

למאינות יכולת התאמה מדהימה לסביבתן - הן נעות בבודדים, זוגות ואף להקות קטנות, מנצלות מגוון רחב של מזונות ואינן מהססות לשתף פעולה כשצריך להתעמת עם מתחרים פוטנציאליים.

גם בתחום הקינון גמישותן רבה משל מינים מקומיים רבים - המיינות מקננות במשך חודשים רבים בשנה בעצים, בבתים, ברמזורים, בשלטים, בעמודי תאורה והיכן שרק אפשר.

 

המיינות מעוררות פעמים רבות מחלוקות ודיונים בקרב צפרים ואנשי שמירת טבע - מצד אחד, מדובר במין פולש תוקפני הפוגע באופן מוכח במינים מקומיים, מין שגורם לנזקים חקלאיים חמורים במדינות רבות, מין שאינו שייך לטבע הארצישראלי. מנגד, מדובר בציפור נאה בעלת שירה נעימה שלא בחרה את תכונותיה האלימות-הישרדותיות (הכוללות גם יכולת התאמה והסתגלות ברמה גבוהה) ובטח שלא בחרה להגיע לטבע שלנו.

 

מקורות.


 

1. Lars Svensson, Collins Birds Guide, Second edition, 2009, Harper Collins Publisher, London.

2. Snow D. and Perrins C.M., 1998. The birds of the western palearctic. Oxford University Press, USA ("Birds of western palearctic interactive",

Oxford University Press, 2006).

3. Wikipedia the free encyclopedia, Common Myna, 28.11.2013.

4. המרכז לטיפוח ציפורים בחצר הבית, מאינה הודית, 28.11.2013.

 


תצפית מעניינת ב... מיינה מצויה   תצפית מעניינת ב... מיינה מצויה   תצפית מעניינת ב...


 

"מיינות שמנסות לחדור לקן של נקר הוא מחזה שכיח, חזיתי בו אינספור פעמים אבל עד היום דרך הפעולה של המיינות הייתה לחכות לרגע בו ההורה עוזב את הקן, לחסום את דרכו חזרה ולנסות לחדור (ברוב המקרים הפתח הצר לא איפשר זאת).

 

היום צפיתי בהתנהגות שונה ולא מובנת: מספר מיינות נטלו כל אחת במקורה חפץ כלשהו (זרד, אבן, בדל סיגריה) וניסו בזו אחר זו להשליך את החפץ שבמקורן אל תוך הקן כשהנקר (במקרה זה האב) משליך את אותם חפצים החוצה.

 

 

 

 

תיעדתי את ההתרחשות בוידאו ורק כך הצלחתי להבין מה קורה, מה שלא ברור לי, למה זה קורה ומה פשר ההתנהגות הזו?"

 

עודד לוי 4.4.16

 

 

 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
12/11/2018 ירושלים מערב 3 Terry Mason
12/11/2018 אדם 2 טימון גרווה
11/11/2018 פארק עמק הצבאים (ירושלים) 7 Terry Mason

היכן ניתן לצפות במיינה מצויה

מאמרים

הספר האדום

ציפורים דומות

land marks