חכלילית סלעים - Phoenicurus ochruros

תיאור המין

לבושה הנאה ומקום חיותה, הם שהעניקו לחכלילית הסלעים את שמה העברי.

לחכליליות יש כמה דפוסי התנהגות חביבים שמסגירים מיד את זהותן. הן קדות, כמו קפיץ, על ידי כיפוף הרגליים

ובנוסף הן אוהבות להרטיט את זנבן שבולט בצבעו החלודי/אדום.

כמו לכל החכליליות, גם חכלילית הסלעים מציגה דו-צורתיות זוויגית בולטת והזכרים, דוגמנים שכמותם, גונבים את ההצגה.

 

חלקי גופם העליונים של הזכרים אפורים. צבעי הגחון משתנים מאפור ועד לאדום בהתאם לתתי-המין השונים. החזה והגרון שחורים. באחדים מתתי-המינים מופיע גם כתם לבן בכנף.

הנקבה אפורה ונבדלת מנקבת חכלילית העצים בגחונה האפור (ולא בז').

 

חכלילית הסלעים מזוהה יותר עם מבנים, בתי גידול הרריים וסלעיים, יותר מחכלילית העצים החולפת בישראל בעונות המעבר.

 

מידות

אורך גוף: 13.5 - 15.7 ס"מ. מוטת כנפיים: 24 ס"מ. משקל: 14 - 18 גרם.

 

השם בערבית - חומיירא דבסא

פירוש השם המדעי: תחילת השם - Phoenicurus = "אדומת זנב". Phoenix - אדום ו - ouros - זנב.

הסיומת - ochruros = "זנב צהוב בהיר". akhros - צהוב בהיר ו - auros - זנב.

 

גם השמות באנגלית ובעברית, התקבלו בזכות צבע הזנב הבולט.

חכלילי = אדום. ובאנגלית Redstart כש - start = זנב באנגלית קדומה.

 


 

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

 

תפוצת חכלילית הסלעים רחבה, ממערב אירופה ועד מרכז אסיה במזרח. בדרום משתרע תחום תפוצתה עד מרוקו. האוכלוסיות הצפוניות נודדות וחורפות בצפון ומזרח אפריקה ובמזרח התיכון. האוכלוסיות הדרומיות יציבות.

 

בישראל

בארץ ניתן למצוא ארבעה תתי-מינים, אחד מהם, P.O semirufus, מקנן נדיר למדי בחרמון ברום של 1,400 - 2,230 מ' מעל פני הים, נודד וחורף נדיר ביותר בשאר חלקי הארץ, בעיקר בדרומה.

שלושת תתי-המינים הנותרים חורפים וחולפים מצויים בכל רחבי הארץ.

 

 

 


 

תת המין semirufus ("חצי אדום") דוגר רק בלבנון ובחרמון. מין זה דוגר בנקיקים בגובה פני הקרקע ורגיש מאד להפרעות.

בסקר הקינון שנערך בקיץ 2013 חכלילית הסלעים נמצאה דוגרת באזורים סלעיים בתשע משבצות - בעיקר ברום שבין 1,500 ל - 2,000 מ'.

 

צוות הסוקרים מעריך כי גודל האוכלוסייה הדוגרת בישראל עומד על כ- 100 - 200 זוגות. חכליליות הסלעים מתת-המין semirufus חורפות בדרום הארץ ובסיני.

 

 

 

 

כאמור, בארץ מצויים ארבעה תתי-מינים - ההבדלים באים לידי ביטוי בדגם הגחון של הזכרים הבוגרים:

 

P.0. gibraltariensis - החזה והבטן אפורים כהים. כתם לבן בתת-השת וכתם בולט בכנף.

מקנן מצפון מערב אירופה ועד לאסיה הקטנה. חורף וחולף מצוי ביותר בכל חלקי הארץ.

 

P.O ochrurus - דומה ל gibraltariensis אלא שהלבן בתת-השת מתחלף בצבע חלודי המתמזג לבטן אפורה. מקנן בטורקיה, קווקז עד צפון אירן. בארץ חולף נדיר בעיקר בדרום הארץ.

 

P.O phoenicuroides ו - P.O semirufus דומים מאוד בבטנם האדומה ונבדלים בעיקר בגובה אליו מגיע הצבע האדום, בצבע הגב, הראש והמצח.

 

בעוד P.O semirufus מקנן בלבנון, סוריה וישראל (בחרמון) וחורף נדיר מאוד בארץ, P.O phoenicuroides מקנן בהרים במרכז אסיה וחורף נדיר ביותר בארץ, בעיקר באילת.

 

מידע כללי

חכלילית הסלעים ניזונה מחרקים כגון נמלים, חיפושיות וזחלים. לרוב היא מלקטת אותם על הקרקע, לאחר שהבחינה בהם מנקודת תצפית בולטת.

מקננת לרוב בסדקים, נקיקים וחורים בסלע אך הסתגלה גם לאביזרים מלאכותיים כגון ארגזים, שלדות ברזל, עמודים וקירות בטון.

 

הנקבה בונה קן מרושל למדי ובו היא מטילה 4 - 6 ביצים. הזכר שותף פעיל בדאגה לדור הצעיר, אמנם, אבל זה לא אומר שהוא אינו מזדווג בזמן הזה גם עם נקבות אחרות.

לעתים הגוזלים נוטשים את הקן עוד בטרם למדו לעוף. הזכר יטפל בהם עד פריחתם ואילו הנקבה תתפנה למחזור קינון שני ולפעמים גם שלישי.

 

ערך זה נכתב על ידי מידד גורן ממרכז הצפרות רמת הנגב

 

 

 

 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
12/11/2018 אדם 1 טימון גרווה
10/11/2018 רמת דלתון 1 שכי לוריא
09/11/2018 חוף ארסוף 1 Shlomi Segall

היכן ניתן לצפות בחכלילית סלעים

מאמרים

הספר האדום

ציפורים דומות

land marks