דרור ירדן - Passer moabiticus

תיאור המין

הקטן בין מיני הדרור, בגודלו מזכיר בזבוז אירופי או סבכי שחור-ראש. אנדמי למזרח התיכון ותחום תפוצתו מצומצם ביותר ומקוטע.

דרור הירדן נתגלה על ידי הנרי בייקר טריסטראם וניצוד על ידו ב- 19/1/1868, בעיינות סמר שלחוף ים המלח. זהו דרור שהסתגל לחיים בנופי מלחה, בתאי אקלים חמים במיוחד. קינו הוא כדור גדול הבנוי מזרדים גסים, כשהביצים מוטלות במרכזו.

 

בימים חמים מרטיבים הדרורים את קינם, והרוח החולפת דרך הזרדים מצננת את הקן, בדומה למכשירי ה- "Desert Cooler" הישנים, שהוחלפו ברבות הימים על ידי מזגנים.

בגלל שיטת צינון זו, מוגבל קינונו למקומות הסמוכים למקווי מים קבועים.

דרור הירדן דומה באופן כללי לדרור הבית, אך הוא עדין, צבעוני ויפה ממנו. לזכר ראש בצבע אפור אחיד, פס-עין לבן, גרון שחור ופס-שפם צהוב. הגב וסוככות הכנף בצבע ערמוני-חלודי עמוק, אברות הכנף שחורות ושוליהן חומים-אפורים. הנקבות דומות לנקבות דרור הבית, אך הן קטנות ובהירות יותר.

 

מידות

אורך גוף: 11.5 - 13 ס"מ; משקל: 9.5 – 18 גרם.

 

שם בערבית - עצפור אל בחר אל מיית ("ציפור ים-המוות")

פירוש השם המדעי - "דרור מואבי"

 

תפוצה ומגמות אוכלוסין

מאז שנתגלה על ידי טריסטראם, הוא תואר על ידי זואולוגים שונים כמין נדיר בעל אזור תפוצה קטן המקוטע לשלוש אוכלוסיות - האחת בדרום עמק הירדן ושקע ים-המלח, השנייה בעמק הפרת והחידקל והשלישית בגבול איראן-אפגאניסטן.

שלושת אזורים אלה מצטיינים באקלים חם מאוד ויציב, והם האזורים החמים ביותר בתחומי הממלכה הפליארקטית. הפרטים מהאוכלוסייה המזרחית ביותר תוארו לאחרונה כבעלי מאפיינים ייחודיים והם מייצגים ככל הנראה מין נפרד (Passer (moabiticus) yatii).

החל משנות ה- 1940, החל דרור הירדן להרחיב את תחומי תפוצתו. הוא הצפין לאורך עמק הירדן, בקעת כנרות ועמק החולה. בהמשך הרחיב את תפוצתו מערבה לרוחב עמק יזרעאל ובשנות השבעים הגיע לעמק זבולון. באותן שנים גם התפשט לדרום הערבה והחל לדגור באזור אילת. במקביל הוא התפשט צפונה גם לאורך החידקל והחל לדגור במזרח תורכיה. ב- 1980 נמצא דוגר בקפריסין. התפשטותו קשורה ככל הנראה להתרחבות שטחי החקלאות, והולכת מים לאזורים חמים.

 

 

בישראל

מקנן לאורך עמק הירדן והערבה, מאילת בדרום ועד לעמק החולה בצפון, וכן לרוחב עמק יזרעאל עד לעמק זבולון במערב. לאחר הקינון משוטט ומתלהק ללהקות המונות עשרות עד מאות פרטים. בעונה זו מתכנסים דרורי הירדן לריכוזי לינה משותפים (לעיתים ביחד עם דרורים ספרדיים) המונים מאות רבות עד אלפי פרטים.

 

סכנות ואיומים

סטטוס שימור בינ"ל - לא בסיכון (LC).

סטטוס שימור אזורי - לא בסיכון (LC).

 

מידע כללי

דרור הירדן מקנן במושבות פזורות, בדרך-כלל בסבכי אשלים מעל למים או בסמוך אליהם, אך לעיתים די לו במי טפטפות במטעים, בתנאי שיהיו סמוכות לאתר הקינון. המרחק בין הקינים עשוי להיות מטרים בודדים ועד כמה עשרות מטרים. עונת הקינון מתחילה בבנייה של הקינים המבוצעת על ידי הזכרים בלבד. לאחר מכן ניצבים הזכרים מעל לקיניהם ופוצחים בשירה מלודית וערבה, תוך שהם מנפנפים בכנפיהם. הם מתמידים כך שעות ארוכות במשך היום, עד שמצטרפת אליהם נקבה. אם לא מצטרפת אליו נקבה, ימשיך הזכר בבנייה עד שייווצר קן ענק, ואז הוא ייטוש אותו ויתחיל לבנות קן חדש.

 

עם הצטרפות הנקבה, ייחלו שניהם לרפד את הקן בציציות זרעים ובנוצות. ההטלה מתחילה תוך כדי תהליך הריפוד. בתטולה 3 – 6 ביצים. הדגירה מתחילה עם הטלת הביצה האחרונה ונמשכת 12-13 יום. אורכה משתנה כתלות בטמפרטורת הסביבה, והיא מתקצרת ככל שעולה הטמפרטורה. הנקבה דוגרת לבדה, והיא מגרשת את הזכר אם הוא מתקרב יתר על המידה. הקן הגדול מבודד את הביצים משינויי טמפרטורה קיצוניים, והנקבה יכולה לעזוב אותו לפרקי זמן ממושכים בכדי למצוא לעצמה מזון.

 

לאחר הבקיעה היא גם המטפלת העיקרית בגוזלים ומאכילה אותם בחרקים ובזרעים שונים, הזכר מצטרף לסייע לה בעיקר לקראת פריחת הגוזלים מהקן ולאחריה. בדרך-כלל מעמידים דרורי הירדן שניים ואף שלושה מחזורי קינון בעונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רמות שימור

תצפיות אחרונות

תאריך מיקום כמות צופה
14/11/2018 אילת 3 Noam Weiss
10/11/2018 מרכז הצפרות הבינלאומי אילת 3 שחר שלו
09/11/2018 אילת 5 Noam Weiss

היכן ניתן לצפות בדרור ירדן

מאמרים

הספר האדום

land marks